נאום – הבדלי גרסאות

בעבר נישאו נאומים רק בדרך של מפגש פנים אל פנים בין הנואם לשומעיו, ועקב כך היה מספר המאזינים מוגבל, אך התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת נשיאת נאום גם באמצעות ה[[רדיו]], ה[[טלוויזיה]] וה[[אינטרנט]], למספר בלתי מוגבל של מאזינים. במסגרת זו לעתיםלעיתים ניתן הנאום רק באמצעות אמצעי התקשורת, כלומר הנואם מגיע לאולפן ונושא את נאומו ללא קהל, ולעתיםולעיתים משולבות שתי השיטות: הנואם נושא דבריו אל מול קהל, ובנוסף משודר הנאום באמצעי התקשורת.

נאום בעל חשיבות מיוחדת הוא '''נאום לאומה''' שאותו נושא השליט, ומטרתו לספק מידע על מדיניותו של השליט, על הישגיו ועל תוכניותיו. לעתיםלעיתים נאום זה ניתן באופן סדיר אחת לשנה, בהתאם ל[[מנהג]] או ל[[חוק]] (כגון [[הנאום מן הכס]] או [[נאום מצב האומה]]), ולעתיםולעיתים הוא ניתן בעקבות אירוע רב חשיבות, המצריך העברת מסר ישיר מהשליט לעמו.

את הנאום יוצר הנואם לעתיםלעיתים תוך כדי נאומו, ופעמים אחרות הנאום נכתב מראש, על ידי הנואם או על ידי '''[[כותב נאומים]]''', ומוקרא מן הכתב. ההסתייעות בכותב נאומים מקובלת בקרב אישים עסוקים מאוד, כגון [[ראש ממשלה]] או [[שר]], וגם על ידי אנשים עסוקים פחות, המעוניינים בנאום באיכות טובה יותר מזו שהם מסוגלים לחבר בעצמם. בנובמבר 2015 פורסם המחירון של ד"ר [[חגי חריף]], כותב נאומים בעברית בשירותו של [[ראש ממשלת ישראל]], [[בנימין נתניהו]].{{הערה|{{TheMarker|טלי חרותי-סובר|מילת ברכה עולה שקל, נאום - 3 שקלים למילה; כמה מרוויח כותב הנאומים של נתניהו?|1.2779019|18 בנובמבר 2015}}}}