לימוד בעל פה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Orielno Bot (שיחה | תרומות) מ ←יתרונות וחסרונות: clean up, replaced: [[סין (אזור) ← [[הרפובליקה העממית של סין באמצעות AWB |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 6:
בתחומי לימוד מסוימים, לימוד בעל פה היא שיטת הלימוד היחידה המאפשרת ללמוד חומר במהירות וביעילות. שיטה זו מתאימה במיוחד למידע מילולי (כמו למידת רשימות [[מילה (בלשנות)|מילים]]) משום שהמידע בזיכרון לטווח הקצר [[קידוד (זיכרון)|מקודד]] באופן [[קול|צלילי]]-[[פונולוגיה|פונולוגי]] המבוסס על ה[[שמיעה]]{{הערה|שם=קוגניטיבית}}. כך למשל, כאשר יש ללמוד [[אלפבית]] בשפה חדשה, או [[אוצר מילים]] בשפה זרה, או הטיה של פעלים יוצאי-דופן, זאת כיוון שלרשימות אלה אין מבנה פנימי ברור, או שהמבנה הפנימי שלהן סבוך מכדי שניתן יהיה ללומדו באופן ישיר ובזמן קצר (דוברי שפת אם ואלה הדוברים שפות רבות, מסוגלים לתפוס באופן אינטואיטיבי את חוקי השפה ויכולים להטות אפילו פעלים יוצאי דופן אשר לא שמעו בעבר).
עם זאת, שינון משמר שבו נעשית חזרה על החומר ללא פיתוח שלו, אינו משפר את יכולת השליפה והזיכרון לטווח הארוך{{הערה|שם=קוגניטיבית}}. בנוסף, בשטחי לימוד רבים, במיוחד ב[[מתמטיקה]] ומקצועות דומים, לימוד בעל פה הוא בעל תועלת נמוכה יחסית.
שיטת הלימוד בעל פה, כשיטת לימוד מובילה, מקובלת עדיין במערכות חינוך רבות בעולם, כך למשל, ב[[הודו]], [[פקיסטן]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[סינגפור]], [[יפן]], [[רומניה]] ו[[יוון]]. בדין וחשבון מיוחד של [[האומות המאוחדות]] על פיתוח אנושי בעולם הערבי, לשנת [[2004]], טוענים המחברים כי הלימוד בעל פה הוא אחד הגורמים העיקריים המעכבים התפתחות בשטחי המדע והמחקר בארצות ערב{{הערה|1=דו"ח ה-[[UNDP]] לשנת [[2004]]}}.
|