קול המון כקול שדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הנוסח העברי: תיקון שגיאת הקלדה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1הפך, לעיתים
שורה 4:
 
האמרה הלטינית הופיעה לראשונה בכתב באיגרת ששלח המלומד והמחנך ה[[אנגליה|אנגלי]] [[אלקואין]] אל [[קרל הגדול]], מלך ה[[פרנקים]], בשנת [[798]]. באיגרת זו, הידועה בשם "תוכחת מוסר לקרל", כתב אלקואין: Nec audiendi qui solent dicere, Vox populi, vox Dei, quum tumultuositas vulgi semper insaniae proxima si, ובתרגומו של [[גדליה אלקושי]]: "ואין להטות אוזן לאלה הנוהגים לומר 'קול המון-עם - קול אלוהים', מאחר שרגשת ההמון גובלת תמיד עם טירוף-הדעת".
יש לתת את הדעת אפוא על כך שאין מדובר במתן כבוד לקול ההמון, כי אם להיפךלהפך, בביקורת על הליכה אחר קול העם.
 
מתן כבוד לקולו של העם מופיע בחיבורו של [[סנקה]] "ויכוחים", שבו נאמר: {{ציטוטון|האמינה לי, קדוש הוא דיבורו של המון-עם}}.
שורה 17:
==מימוש הכלל==
 
הכלל "קול המון כקול שדי" בא לידי ביטוי בולט ב[[מנהג]], שנוצר על ידי העם או נתקבל על ידי העם ומשמש כמקור מחייב ב[[משפטים|משפט]] וב[[הלכה]]. ה[[רמב"ם]] מביא כנימוק לתקפות התלמוד את הטעם {{ציטוטון|הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא, הסכימו עליהם כל ישראל}}.{{הערה|רמב"ם, [[S:רמב"ם הקדמה למשנה תורה|הקדמה]] ל[[משנה תורה]].}} לעתיםלעיתים פוסקי הלכה מביאים ראיה לחיזוק תקפות של הלכה מכך ש"פשט המנהג" בציבור.{{הערה|למשל לגבי קיום חתונה בערב שבת ([[שו"ע]] אבן העזר סימן סד הלכה ג').}} ה[[דמוקרטיה]] מבוססת אף היא על הכרעת הרוב, שהיא קול ההמון. יחד עם זאת, להסתייגותו של אלקואין, המופיעה לעיל, קדמה ההסתייגות ה[[ספר שמות|מקראית]] {{הדגשה|לא תהיה אחרי רבים לרָעות|שמות כג ב|שמות כ"ג, ב'}}.
 
לזיהוי קול ההמון מקובלות בימינו דרכים אחדות, ובהן: