אפריקה ישראל להשקעות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אחזקות שנמכרו: הרחבה בית סוהר אלה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מאחר ש, מוסקבה, הייתה
שורה 37:
בתחילת [[שנות ה-70 של המאה העשרים]] נרכשה השליטה בחברה על ידי [[בנק לאומי]]. בשנת [[1973]] הפכה לחברה ציבורית ומניותיה החלו להיסחר בבורסה בתל אביב. בשנים 1978 – 1996 שימש [[שלמה גרופמן]] נשיא ומנכ"ל ראשי של החברה{{הערה|{{הארץ|ענת ג'ורג'י|המנכ"ל הקודם, שלמה גרופמן: אין לי צביטה בלב, רק תחושת גאווה|1.976476|24 ביוני 2004}}}}.
 
בשנת 1996, החל מאבק שליטה בחברה כאשר אנשי העסקים [[מוטי זיסר]] ו[[איתן ורטהיימר]] רכשו כ-13% מהמניות. במקביל ניהל [[בנק לאומי]] מכרז לרכישת כל השליטה באפריקה ישראל ותכנן למכור את השליטה בחברת [[מגדל ביטוח]] לחברת ג'נרלי (אפריקה ישראל היתההייתה בעלת מניות במגדל באותה עת). השנים לבסוף מכרו את מניותהם ברווח גדול תוך מספר חודשים{{הערה|{{גלובס|עמי גינזבורג|זיסר-ורטהיימר - לצחוק כל הדרך אל בנק לאומי|123404|12 בנובמבר 1996}}}}.
 
סמל החברה הנוכחי הוא עדכון שנעשה בשנת [[2004]] על ידי [[עדלי סטוק]] ורינת לייבוביץ. המקור עוצב בשנת [[1981]] על ידי [[דן ריזינגר]].
שורה 50:
בשנת 2015 הפסידה החברה 1.7 מיליארד ש"ח. בדו"ח הכספי לשנה זו נכללה [[הערת עסק חי]]{{הערה|{{כלכליסט|אורן פרוינד|לראשונה מאז 2010: אפריקה ישראל עם אזהרת "עסק חי"; עלות שכרו של לבייב - 12 מיליון שקל|3684714|29 במרץ 2016}}}}. בשנת 2016 הפסידה החברה 2.73 מיליארד ש"ח, וגם בשנה זו נכללה בדו"חותיה הערת עסק חי{{הערה|{{TheMarker|שלי אפלברג|אפריקה ישראל סיימה את 2016 עם גירעון של 390 מיליון שקל|1.3961804|30 במרץ 2017}}}}.
 
בשנת 2016 החל משא ומתן על [[הסדר חוב]] שני לחברה, מאחר ולבייבשלבייב לא עמד בתנאי ההסכם הראשון מ-2009{{הערה|{{גלובס|עומרי כהן|איך ייראה הסדר החוב השני של אפריקה ישראל שבשליטת לבייב?|1001120591|27 באפריל 2016}}}}.
 
==אחזקות==
שורה 72:
* [[אלון חברת הדלק לישראל]] - בספטמבר 2009 יצאה אפריקה ישראל מההשקעה בקבוצת אלון{{הערה|1=[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=473487 הודעה של אפריקה ישראל להשקעות על העסקה], באתר "מאיה", 14 בספטמבר 2009}}.
==== אפי פיתוח ====
"אפי פיתוח" (AFI Development plc) הוקמה בשנת 2001 ועוסקת בייזום ובהקמה בשוק הנדל"ן ברוסיה בעיקר באזור מוסקווהמוסקבה, נכסי החברה כוללים קניונים, משרדים ובנייני מגורים. בשנת 2007 הונפקה החברה ב[[הבורסה לניירות ערך בלונדון|בורסה לניירות ערך בלונדון]] לפי שווי של 6 מיליארד דולר וגייסה 1.4 מיליארד דולר{{הערה|שם=אפיפיתוח|}}. "אפריקה ישראל להשקעות" המשיכה להחזיק 65% ממניות החברה. בשנת 2014 המשבר כלכלי ברוסיה עיכב את התקדמות הפרויקטים של אפי פיתוח וגרר עמו ירידה חדה בערך נכסי הנדל"ן של החברה. בשנת 2016 רכש לבייב את השליטה באפי פיתוח מ"אפריקה ישראל להשקעות" בכ־550 מיליון שקל{{הערה|{{TheMarker|מיכאל רוכוורגר|תרגיל היעלמות|1.4423799|14 בספטמבר 2017}}}}.
====מתחם "חמי טבריה"====
ב[[שנות ה-60 של המאה העשרים]] פיתחה חברת אפריקה ישראל את מתחם "[[חמי טבריה]]" כאתר תיירות ונופש. הוקמו מרחצאות "חמי טבריה הצעירה" והמלונות "גני חמת" ו"גלי כנרת"{{הערה|{{הבוקר||ייבוש 150 דונם בחוף כנרת להרחבת "חמי טבריה"|1965/08/03|00530}}}}. ב[[שנות ה-80 של המאה העשרים]] החליטה החברה להוסיף אגף חדש לבית המלון "גני חמת". בחפירות שנערכו לצורך יציקת היסודות נתגלו עצמות וקברים רבים, עקב העובדה שמיקומו של בית המלון נשק לבית העלמין העתיק של טבריה. עם היוודע המקרה פרצו שוב הפגנות ומחאות רבות, בטבריה ובריכוזים חרדיים בישראל. לבסוף הוצעו להנהלת המלון פתרונות הלכתיים-טכניים לפיהם יישארו הקברים במקומם, ובניית האגף התבצע על הגבהה מיוחדת. עם זאת בעדה החרדית החליטו להטיל חרם על [[בנק לאומי]] שהחזיק במניות אפריקה ישראל{{הערה|{{הארץ|עידן יוסף |אחרי 21 שנה: החרדים מסירים את החרם מבנק לאומי|1.1097468|10 באפריל 2006}}}}. בשנת 2009, מכרה אפריקה ישראל את "חברת חמי טבריה בע"מ" שמחזיקה בקרקעות ובמרחצאות בשטח של כ-250 דונם, ובמלון "גני חמת" (שנקרא אז "הולידיי אין טבריה"), לאיש העסקים יחזקאל מורד{{הערה|{{TheMarker|רנית נחום-הלוי|אפריקה ישראל ממשיכה במסע המימושים: מכרה את מתחם הולידיי אין טבריה ב-97 מיליון שקל|1.551866|11 בדצמבר 2009}}}}.