מטרד ליחיד – הבדלי גרסאות

לפי המשפט המקובל האנגלי, זכאי בעל מקרקעין לתמיכה למצבם הטבעי של מקרקעין, ממקרקעין שכנים (Clerk and Lindsell, on Torts).לפני חקיקת חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, קבע בית המשפט העליון שמניעת תמיכה ממקרקעין שכנים נחשבת כמעשה של מטרד ליחיד. (ראו פרשת בית משותף פתח תקוהתקווה נ' למברט).

לסיכום, למטרד קיימים שני היבטים מרכזיים: האחד הוא ההיבט הכלכלי, כלומר מהי העלות הכלכלית בהימצאותו של המטרד ומהי העלות להסרתו; מאידך, קיים ההיבט המוסרי - עצם הימצאותו של המטרד בפקודת הנזיקין מראה כי המחוקק התייחס אל המטרד כאל דבר לא רצוי, לכן אין תמיד לפטור את המטריד בתשלום פיצויים, אלא לעתיםלעיתים נדרוש כי יסיר את המטרד, אף אם הדבר אינו עולה בקנה אחד עם יעילות כלכלית. מתן עדיפות גורפת להיבט המוסרי עלול ליצור מצב של ניזוק דווקן וסחטן שינסה לקבל פיצויים מוגזמים עבור הנזק שנגרם לו. עם סוג כזה של ניזוקים בא להתמודד סעיף 74 לפקודת הנזיקין. הסעיף מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים במקום צו מניעה במקרים של נזק קטן או התעמרות של הניזוק בנתבע. עם זאת, הסעיף נתון לפרשנותו של בית המשפט, שעליו מוטלת המשימה להחיל את לשון הסעיף על נסיבות העניין ולקבוע אם אכן מדובר בנזק קטן או בהתעמרות.