מטרד ליחיד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Orielno Bot (שיחה | תרומות) מ clean up, replaced: הינה ← היא, הינם ← הם, הינן ← הן באמצעות AWB |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: פתח תקווה, לעיתים |
||
שורה 107:
====מניעת תמיכה====
לפי המשפט המקובל האנגלי, זכאי בעל מקרקעין לתמיכה למצבם הטבעי של מקרקעין, ממקרקעין שכנים (Clerk and Lindsell, on Torts).לפני חקיקת חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, קבע בית המשפט העליון שמניעת תמיכה ממקרקעין שכנים נחשבת כמעשה של מטרד ליחיד. (ראו פרשת בית משותף פתח
לאחר חקיקת חוק המקרקעין התבטל הצורך לראות מעשה של מניעת תמיכה ככלול בעוולת המטרד ליחיד, מכיוון שחוק זה הכניס לפקודת הנזיקין את סעיף 48א, המגדיר מניעת תמיכה כעוולה נפרדת.
שורה 127:
גישה המתמקדת יותר בפן הכלכלי של המטרד אומצה בפסק-דין אמריקאי בעניין '''בומר''', שם נקבע כי במקרה של פער בין הנזק הכלכלי שייגרם לנתבע ממתן הציווי לבין הנזק הלא-כלכלי שייגרם לתובע מאי-מתן הציווי יש לתת פיצויים במקום ציווי. בפרשת בומר, קבע בית המשפט האמריקאי כי צו המניעה שהוצא כנגד מפעל המלט המזהם יתבטל, אם המפעל ישלם פיצויים לתובע.{{ש}}
שיקול חשוב שמביא בית המשפט הישראלי בהעדפתו את הגישה שמחמירה עם הנתבע בכל הנוגע למוסריותו של המטרד הוא טובת הכלל. בית המשפט מניח כי אם תינתן לנתבע האפשרות להמשיך ולקיים את המטרד, תוך תשלום פיצויים לנפגע, יווצר בעצם מצב עניינים בו לנתבע לא יהיה תמריץ לחפש אחר פתרונות טכנולוגיים שיסירו את המטרד, אלא, מתוך שיקול כלכלי טהור, הנתבע ימשיך לשלם פיצויים עבור המטרד, והמטרד יוותר על כנו.{{ש}}
לסיכום, למטרד קיימים שני היבטים מרכזיים: האחד הוא ההיבט הכלכלי, כלומר מהי העלות הכלכלית בהימצאותו של המטרד ומהי העלות להסרתו; מאידך, קיים ההיבט המוסרי - עצם הימצאותו של המטרד בפקודת הנזיקין מראה כי המחוקק התייחס אל המטרד כאל דבר לא רצוי, לכן אין תמיד לפטור את המטריד בתשלום פיצויים, אלא
==ביבליוגרפיה==
|