דיאן פוסי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 29:
=== עבודתה ===
[[קובץ:Gorilla mother and baby at Volcans National Park.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחקריה של פוסי התמקדו ב[[גורילת הר|גורילות הר]]]]
פוסי החלה את מסעה ב[[טנזניה]] בפגישה עם חוקרת השימפנזות הידועה [[ג'יין גודול]], במטרה ללמוד את שיטות איסוף המידע שבהן השתמשה גודול. בשנת [[1967]] הקימה פוסי את מרכז המחקר "קַרִיסוֹקַה" ב[[יער גשם טרופי|יער גשם]] מרוחק ב[[הרי וירונגה]] שב[[רואנדה]]. בשנת [[1970]] הופיעה תמונתה על שערו של ה[[נשיונל ג'אוגרפיק]]. בעקבות פרסום הגיליון התפרסמה פוסי ברחבי העולם, ורבים התוודעו למאמציה להצלת גורילת ההר מהכחדה. פוסי ניצלה את הפרסום הרב שזכתה לו כדי להסביר לציבור שהגורילות אינן מרושעות כפי שהן מוצגות לעתיםלעיתים קרובות בסרטי קולנוע ובספרים, ושלמעשה מדובר ב"ענקים עדינים" שאינם פוגעים ללא סיבה. פוסי הצליחה במאמציה אלו במידה רבה, ותצלום שבו נראתה גורילה מחזיקה בעדינות את ידה של פוסי היה מהתצלומים הראשונים שבהם נראה מגע לא אלים בין גורילה החיה בבר לבין האדם.
 
במהלך [[שנות ה-70]] חזרה פוסי לזמן מה לארצות הברית, כדי להשלים לימודים אקדמיים ב[[זואולוגיה]], ועם סיום הלימודים חזרה לאפריקה. לאחר שובה נוכחה לדעת שהגורילה האהובה עליה נורתה על ידי ציידים לא חוקיים, ובעקבות כך החליטה למקד את מאמציה בשימור הגורילות ובמלחמת חורמה ב[[ציד]] הבלתי חוקי. היא אף הקימה קרן בינלאומית שמטרתה למנוע ציד לא חוקי.
שורה 35:
קשרי הקרבה הייחודיים שנרקמו בין פוסי לבין חיות הבר שחקרה והרקע שלה כמרפאה בעיסוק סייעו לה להפריך במידה רבה את הדימוי האלים של הגורילות. פוסי תמכה בשימור עולם החי ובהגנה על בעלי חיים בכלל, וגורילות ההר בפרט, וקידמה אותם לאורך כל חייה. היא הביעה תמיכה ב"שימור פעיל", היינו סיורים למניעת ציד בלתי-חוקי ושמירה על בתי הגידול של בעלי החיים (בניגוד לשימור פסיבי, שמתמקד בהסברה). במשך עשרים שנה ערכה [[מחקר]]ים נרחבים על מספר קבוצות של גורילות, שאיתן פיתחה קשרי קרבה וידידות.
 
פוסי התנגדה נחרצות ל[[גן חיות|גני חיות]] בגלל מספר סיבות. הראשונה היא השיטות שבהן נקטו מרבית גני החיות באותם הזמנים, כדי להביא בעלי חיים אל גן החיות: החיות ניצודו בבר, ולעתיםולעיתים קרובות קבוצה שלמה נהרגה בניסיון להגן על אחד מבני המשפחה שניצוד. הסיבה השנייה היא שחיות רבות לא שרדו את המסע לגן החיות, והסיבה השלישית היא ששיעורי הרבייה ותוחלת החיים בגני החיות היו לעתיםלעיתים קרובות נמוכים מהמתרחש בבר. בשנת [[1978]] ניסתה למנוע העברת שתי גורילות בר מרואנדה לגן החיות של [[קלן]], וגילתה כי במהלך הציד נהרגו 20 גורילות.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20070906140214/http://www.ippl.org/06-21-06-04.html Dian Fossey’s Forgotten Gorilla Orphans]}} באופן כללי, ראתה פוסי בהחזקת בעלי חיים בגני חיות מעשה לא מוסרי.
 
במהלך רוב חייה, התנגדה פוסי ל[[תיירות]] באזורי בר שבהם מצויים בעלי חיים ב[[סכנת הכחדה]]. לקראת סוף חייה שינתה את דעתה בנושא זה, והתייחסה לתיירות כזו, בתנאי שהיא נעשית בצורה שלא תפריע את מנוחת החיות ("[[תיירות אקולוגית]]") כרע הכרחי וכאחד האמצעים היחידים להבטחת המשך חייהן של הגורילות בבר לאורך זמן. ספרה של פוסי, "[[גורילות בערפל]]" (Gorillas in the Mist), זכה לשבחים מה[[אורניתולוגיה|אורניתולוג]] וה[[אתולוגיה|אתולוג]] זוכה פרס נובל [[ניקולאס טינברגן]]. ספרה היה הספר הנמכר ביותר בכל הזמנים מבין הספרים העוסקים בגורילות. בשנת [[1988]] יצא סרט הקולנוע "[[גורילות בערפל: סיפורה של דיאן פוסי]]", בכיכובה של [[סיגורני ויבר]], המבוסס על הספר. הסרט זכה להצלחה רבה, היה מועמד למספר פרסי [[אוסקר]], וזכה במספר פרסי קולנוע אחרים.