ארכאולוגיה של ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

==היסטוריה של המחקר==

 

 

====עידן הנוסעים-חוקרים====

באוקטובר [[1948]] החלה משלחת מטעם [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]] ו[[מוזיאון תל אביב]] לחפור ב[[תל קסילה]], הייתה החפירה הארכאולוגית הראשונה שבוצעה במדינת [[ישראל]] לאחר קבלת עצמאותה. החפירות נמשכו בשנים [[1950]], [[1951]] וב-[[1959]]. חפירות נוספות התקיימו בין השנים [[1971]]-[[1974]] ובין [[1982]] ועד ראשית [[שנות ה-90]], בראשותו של [[עמיחי מזר]] ובאלה נחשף אזור המקדשים ביישוב הפלישתי הקדום.

 

 

כארכאולוג ניהל [[חפירה ארכאולוגית|חפירות]] באתרים החשובים ביותר – [[תל חצור]] בה נחשפה העיר הכנענית בחפירה שיתה "בית ספר שדה" לארכאולוגים הישראלים. ב[[נחל חבר]] חפר ידין את [[מערת האגרות]] במצוק הצפוני, בשנים [[1960]] ו-[[1961]]. הממצאים מתקופת [[מרד בר כוכבא]], שעליו היה ידוע מעט יחסית ל[[המרד הגדול|מרד הגדול]] כללו סלים, כלי [[ברונזה]] ו[[זכוכית]], בגדים ו[[שלד]]י אדם; אך הממצא המעניין ביותר היו התעודות הכתובות. ב[[מצדה]] חפר ידין בשנים [[1963]]–[[1965]], וחשף את מבצרו המפואר של הורדוס ואת שרידי המערכה והמצור במהלך המרד הגדול, חפירה זו נערכה תוך גילוי עניין ציבורי רב ובסיכומה התבסס מקומו של אתר מצדה כנדבך חשוב ב[[אתוס]] הציוני.

 

 

בהקדמה למהדורה האנגלית של [[האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל]] מציין הארכאולוג [[ניל אשר סילברמן]] כי במהלך חפירות אלו ובתום התקופה החלה להסתמן מגמה במחקר הארכאולוגי הישראלי של ארץ הקודש מול המחקר האמריקאי המקביל, לדבריו המחקר הישראלי הונע על ידי תפיסה לאומית ואף סקטוריאלית שראתה את הממצאים הארכאולוגיים דרך פרשנות תנכ"ית והתרכזה בפרשנות ארכיטקטונית של ה[[סטרטיגרפיה (ארכאולוגיה)|סטרטיגרפיה]] בעוד המחקר האמריקאי התמקד בכרונולוגיה של הסטרטיגרפיה כדרך להרחיב את הפרספקטיבה המקראית.{{הערה|1= N.A Silberman. Ephraim Stern (Author) in The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land. Carta 1993 page X }}

[[קובץ:Kuneran3.jpg|שמאל|ממוזער|180px|האתר הארכאולוגי קומראן, אזור המערות ונחל קומראן]]

 

 

===מגילות ים המלח===