חטיבת ביניים בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 176.12.144.94 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 3:
חטיבות ביניים קיימות רק במועצות מקומיות שהחליטו לאמץ את הרפורמה.
 
חטיבות הביניים מופעלות בדרך כלל כמסגרת עצמאית, ולעתיםולעיתים פועלים חטיבת ביניים ובית ספר תיכון במתחם אחד, הקרוי "בית ספר שש-שנתי". בהתאם לכך, במרבית המקרים הרכב מוסדות החינוך לגילאי 6 עד 17 הוא כדלקמן: בית הספר היסודי - שש-שנתי (כיתות א'-ו'), ולאחריו חטיבת הביניים - תלת-שנתית (ז' עד ט'), ולבסוף בית ספר התיכון - תלת-שנתי (י' עד י"ב). בכמה בתי ספר בישראל מאורגן החינוך ההתחלתי, בית הספר היסודי ו[[גן ילדים|גן הילדים]] במסגרת של חטיבה צעירה הכוללת גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'.
 
העיר [[בת ים]] יישמה את הרפורמה רק בראשית [[שנות ה-2000]].
שורה 9:
במעקב אחר סיבות הנשירה של תלמידים מהלימודים בבית הספר התיכון, נמצא כי אחד הגורמים ליציאתם של הנערים והנערות ממסגרת הלימודים הסדירה כבר בגיל 14 - 16 הוא המעבר החריף של הנער ממסגרת בית הספר היסודי אל מסגרת בית הספר התיכון. כאשר הוארכה תקופת הלימודים על פי חוק לימוד החובה עד סיום כתה י' והקמת חטיבת הביניים ציפו לירידה בנשירה של התלמידים ממסגרת הלימודים או לפחות לדחיית הנשירה מעבר לכתה ט' - גיל 15, בדרך כלל.
 
בחטיבת הביניים נחשפו התלמידים למקצועות חדשים כדוגמת [[מתמטיקה]] במקום לימודי חשבון (לעתיםלעיתים אף מחלקים את לימודי המתמטיקה ל[[אלגברה]] ול[[גאומטריה]]), לימודי [[מדעים]] (בכיתות ז'-ח') או [[ביולוגיה]], [[פיזיקה]] ו[[כימיה]] (בכיתה ט') במקום שיעורי טבע ולימודי [[לשון עברית]] ו[[ספרות]] - כל מקצוע נלמד לבד במקום הלימוד הכולל של מקצוע העברית. כן הוחל בחטיבת הביניים בלימודי ה[[שפה זרה|שפה הזרה]]. היה גם הבדל בהכשרת ה[[מורה|מורים]] ולאור זאת גם בגישת המורה לתלמיד. בבית הספר היסודי המורה היה בוגר [[מכללה להכשרת מורים]] עם דגש על ההוראה בבית הספר. לעומת זאת, בחטיבת הביניים מלמדים בעיקר מורים בוגרי [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]].
== ==
* הערים [[לוד]], [[רמת גן]] ו[[גבעתיים]] לא הצטרפו לתוכנית. כלומר, אין בהן חטיבות ביניים כלל.