תרגום בכתוביות – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: לעיתים
מ (בוט החלפות: לעיתים)
[[קובץ:Closed-Caption-Example.svg|שמאל|ממוזער|250px|כותרות בגוף הסרט, מהסגנון האופייני לכתוביות סמויות לחירשים וכבדי שמיעה]]
[[קובץ:'rear-window' captioning system-fr.svg|שמאל|ממוזער|250px|מכשור נגיר להוספת כתוביות סמויות לסרט קולנוע]]
'''תרגום בכתוביות''' (או '''תרגום בכותרות''') הוא שיטה להצגת [[טקסט]] [[תרגום]] ב[[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]], בתוכניות [[טלוויזיה]] או בקטעי [[וידאו]], וכן שיטה להפיכתו של קטע אור-קולי כזה ל[[נגישות|נגיש]] ל[[לקות שמיעה|חירשים]] וכבדי שמיעה. בשיטה זו מופיעות בשולי המסך כתוביות מתחלפות שבהן התמליל הנאמר ב[[פסקול]], או תרגומו ל[[שפה טבעית|שפה]] אחרת, לעתיםלעיתים בתוספת תיאורים כתובים לצלילים שונים הנשמעים בפסקול. לעתיםלעיתים נדירות כוללות הכתוביות גם הערות שנועדו לסייע לצופים להבין פרטים מסוימים בסרט, בהנחה שהפער ה[[תרבות]]י אינו מאפשר הבנה מלאה של הטקסט.
 
תרגום בכתוביות יכול לשמש גם במופעים חיים, כגון ב[[אופרה]], כאשר לצד המופע מציבים מסך שעליו מוקרנות הכתוביות. בשנת 2010 חוקק בארצות הברית [[חוק פדרלי]] בשם Communications And Video Accessibility Act of 2010, שמחייב כתוביות נגישות לחירשים וכבדי שמיעה במשדרי וידאו.{{הערה|[http://www.3playmedia.com/company/webinars/google-adobe-share-their-video-accessibility-strategies-03-15-2012 Archived Webinars {{!}} Google, Adobe Share Their Video Accessibility Strategies סמינר של אנשי הנגישות של חברת אדולבי וחברת גוגל בנושא נגישות סרטים באינטרנט]}}
::היה ניסיון לפתח מכשור [[טכנולוגיה מסייעת]] שיאפשר מניפולציות שונות בכתוביות סמויות, כגון שינוי גודלן וצבעיהן, אך מכשור זה נדיר ביותר. ישנן גם הצעות טכנולוגיות שונות לכתוביות סמויות בקולנוע. גם מכשור זה נדיר.
* [[תרגום סימולטני]] או מוכן מראש:
** תרגום סימולטני בכותרות נעשה עבור שידור חי – אל השידור מוספות כותרות שמקלידה קלדנית או קלדנית-מתרגמת מיד במקום. כותרות כאלה מכילות שגיאות רבות אך לעתיםלעיתים הן הכרחיות.
** על פי רוב הכותרות מוכנות מראש ועוברות הגהה ועריכה.
 
* מהירות הקריאה – קצב ה[[קריאה]] של רוב האנשים נמוך במידה ניכרת מקצב ה[[דיבור]] שהם יכולים לשמוע ולהבין. כיוון שבתרגום לכתוביות מתורגם טקסט מדובר לטקסט כתוב באופן סימולטני, הכתוביות מתחלפות בקצב מהיר יותר מקצב הקריאה הממוצע. לפיכך אין מנוס מהשמטת פרטים מסוימים בתהליך התרגום, כדי שהצופים יספיקו לקרוא כל כתובית במלואה לפני שהיא מתחלפת בכתובית אחרת. כמו כן, יש להימנע משימוש במילים נדירות, ב[[מורפולוגיה (בלשנות)|צורות נטייה]] נדירות, או בשיטות [[איות]] לא-מקובלות, כדי שלא לגרום לצופה להאט את מהירות הקריאה. למשל, בתרגום לעברית משתמשים ב[[כתיב מלא]] גם כשמדובר בציטוטים מה[[תנ"ך]] או מקטעי [[שירה]], כי השימוש ב[[כתיב חסר]] מאט את מהירות הקריאה.
* קושי בהצגת סימנים מסוימים על המסך – סימנים גרפיים קטנים או מורכבים עלולים להופיע בצורה לא-ברורה על המסך. בעברית הדבר נוגע בעיקר לשימוש ב[[ניקוד העברית בת ימינו|ניקוד]]. קשה לקרוא טקסט עברי מנוקד כשהוא מופיע בכתוביות.
* פער בין השפה המדוברת לשפה הכתובה – בתרבויות רבות קיים פער משמעותי בין השפה המדוברת לשפה הכתובה, כך שביטויים מסוימים הנשמעים טבעיים בדיבור חופשי אינם מקובלים בכתיבה. התופעה הזאת משמעותית במיוחד בתרבויות שבהן נהוגה [[דיגלוסיה]] (למשל בתרבות הערבית). כיוון שהתרגום לכתוביות מתרגם לעתיםלעיתים קרובות טקסט בדיבור חופשי לטקסט כתוב, יש קושי להציג תרגום אותנטי של הטקסט המקורי.
* שיטת התרגום לכתוביות אינה מתאימה ל[[ילדות|ילדים]] שעדיין אינם יודעים לקרוא, או שקצב הקריאה שלהם עדיין איטי, והיא אינה נוחה לאנשים הסובלים ממוגבלויות שונות, כגון לקויות [[ראייה]] המקשות על קריאה מרחוק, או [[דיסלקסיה]].
 
== הכשרת המתרגמים ==
תרגום לכתוביות דורש מהמתרגם מיומנות וניסיון שאינם נדרשים לסוגים אחרים של תרגום. לפיכך המתרגמים לכתוביות נדרשים לעבור הכשרה מיוחדת. רוב המתרגמים המנוסים מתחומים אחרים של ענף התרגום זקוקים להכשרה קצרה יחסית כדי לתרגם לכתוביות, ולפיכך קל יחסית לגייס עובדים לתחום הזה. תוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע כוללים לעתיםלעיתים קרובות טקסטים ממגוון גדול של תחומים ונושאים, והדיבור בהם הוא ב[[משלב]]ים שונים של השפה. לפיכך מתרגם לכתוביות זקוק לידע כללי רחב ולהיכרות טובה עם שפת המקור. בנוסף נדרשת תשומת לב מיוחדת למגבלות הטכניות הקשורות בשילוב הכתוביות בסרט. תרגום טוב שאינו מביא בחשבון את מספר הסימנים שאפשר להציג בכתובית אחת, או את קצב הקריאה הממוצע של הצופה, אין בו תועלת מבחינה טכנית, ולפיכך אי אפשר להשתמש בו.
 
== תהליך התרגום ==
# תמלול הפסקול המקורי – תהליך זה לא נעשה בדרך כלל על ידי המתרגם, אלא בידי דובר ילידי של שפת המקור שמאזין לסרט וכותב מעין תסריט שבו נכתב הטקסט תוך ציון הדמות הדוברת. לעתיםלעיתים קרובות כולל התמלול הערות שונות שנועדו לסייע למתרגם, למשל, ציון מינה של הדמות הדוברת, עצמים שהיא מצביעה עליהם וכיוצא באלה.
# חלוקת התמליל לכתוביות ("ספּוֹטינג") – בשלב זה צופה אדם מיומן בסרט ובתמליל לסירוגין, ומסמן על גבי התמליל את הנקודות שבהן יש להחליף את הכתוביות על-גבי המסך. הנקודה שבה מתחלפת כתובית היא בדרך-כלל השתהות כלשהי ברצף הדיבור, מעבר בין צילומים ("[[שוט (צילום)|שוֹטים]]") וכיוצא באלה. בנקודות אלה הצופה מצפה ממילא לשינוי כלשהו על המסך, ולפיכך נוח לו יותר לראות את חילופי הכתוביות. עם זאת, אם יש יותר מדי טקסט לתרגום בין הנקודות האלה בסרט, אין מנוס מהחלפת הכתובית תוך כדי רצף הדיבור. שלב זה נעשה לפעמים על ידי המתרגם עצמו, ולפעמים על ידי אדם מיומן אחר. הוא אינו מחייב את ידיעת שפת התרגום, אם כי ידיעתה מועילה, כיוון שאז אפשר להעריך טוב יותר את מספר המילים שאפשר להכניס לכל כתובית (מספר האותיות הממוצע למילה משתנה משפה לשפה).
# צפיית המתרגם בסרט – אם המתרגם לא ביצע את שלב חלוקת התמליל לכתוביות, הוא מקבל את התמליל המחולק ויושב לצפות בסרט. המתרגם רושם לעצמו הערות על גבי התמליל תוך כדי הצפייה. רישום ההערות חשוב במיוחד במקרים שבהם אין למתרגם אפשרות לצפות בסרט תוך כדי התרגום. במקרים מסוימים יש מגבלות על הפצת סרטים וקטעי וידאו מחשש להפרת זכויות יוצרים, ולפיכך מרשים למתרגם לצפות בסרט פעם אחת באולפן מיוחד. במצב כזה המתרגם חייב לרשום בעת הצפייה כל פרט בסרט שעשוי לסייע לו בתרגום. בעברית יש חשיבות מיוחדת לרישום המין של כל דמות, שכן בעברית יש הבחנה ענפה בין זכר לנקבה, כך שנשים וגברים מדברים באופן שונה ("אני הולך" לעומת "אני הולכת"). הבחנה כזאת אינה קיימת בחלק גדול מהשפות ולפיכך לא תמיד באה לידי ביטוי בתמליל.
# התרגום – בתהליך התרגום יש לשמור על החלוקה לכתוביות, כך שכל כתובית מהווה יחידת תרגום בפני עצמה, אולם יש לשמור על הרצף בין הכתוביות, שכן הצופה יקרא אותן בזו אחר זו. בדרך-כלל המתרגם לכתוביות שואף להעביר את משמעות הדברים, גם אם הדבר כרוך בשינוי משמעותי באופן שבו הדברים מנוסחים בשפת המקור. למשל, המתרגם יעדיף לנסח את התרגום בלשון תמציתית יותר מהניסוח בשפת המקור, אם הדבר נחוץ לשם עמידה במגבלות הטכניות. מידות הנזכרות בשפת המקור לפי [[מערכת היחידות הבריטית|השיטה הבריטית]] יופיעו בדרך-כלל בתרגום לפי [[השיטה המטרית]] כדי להקל על הצופים.
# שילוב הכתוביות בסרט ("אינסרטינג" או "הבאה לשידור") – שלב זה דורש מיומנות טכנית גבוהה מחד והיכרות טובה הן עם שפת המקור והן עם שפת התרגום. לפיכך, המתרגם לא תמיד יכול לבצע את השלב הזה בעצמו. במקרה כזה מעבירים את התרגום לאיש מקצוע המכונה ב[[ז'רגון]] המקצועי "אינסרטנט", "מְאַנְסֵרְט" או "מביא לשידור". בשלב זה יש לסמן את התמונה ("פְריים") בסרט שבה כל כתובית מופיעה, ואת הנקודה שבה היא נעלמת ומתחלפת בכתובית אחרת. לשם כך משתמשים ב-"טַיים קוד" של הסרט. טיים קוד היא שיטה לסימון כל תמונה בסרט ביחידות זמן. בשיטה זו יש לכל תמונה סימן ייחודי. [[תוכנה|תוכנת מחשב]] מציגה את הסרט ואת הכתוביות לפי סדרן. ה"מביא לשידור" מסמן באמצעות לחיצת כפתור את הנקודות שבהן הכתובית צריכה להופיע ולהיעלם, והתוכנה רושמת עבור הכתובית את ה-"טיים קוד" של התמונות הרלוונטיות, ועוברת לכתובית הבאה בתור. חלק מהתוכנות יודעות להתריע אם הטווח שנרשם לכתובית מסוימת קצר מדי, כך שרוב הצופים לא יספיקו לקרוא אותה. לעתיםלעיתים קרובות צריך ה"מביא לשידור" לתקן את הניסוח של התרגום במקרה שהכתוביות אינן משתלבות היטב בסרט, ולפיכך חשוב שיהיו לו כישורים של מתרגם, או לחלופין שהעבודה תיעשה בצוותא עם המתרגם, אם למתרגם עצמו אין יכולת לבצע את השלב הזה בעצמו. לאחר מכן הוכנסו לשימוש תוכנות עזר שונות לתרגום כתוביות אשר מייתרות את הצורך לבצע "אינסרטינג" אחרי התרגום, מאחר שהמתרגם מבצע את עבודתו ישירות בתיאום עם ה"טיים קוד" של הסרט.
# בדיקת איכות – כאשר המתרגם עצמו מבצע את ה"אינסרטינג", חברות אחדות נוהגות לבצע בדיקת איכות באמצעות אדם נוסף שעובר על הסרט עם התרגום שהוכנס על ידי המתרגם, מאתר טעויות ומתקנן.