גשר עלייה למטוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 2:
[[קובץ:JetwayDenver.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גשרי עלייה למטוס בנמל התעופה בדנוור]]
[[קובץ:Incheon Airport5.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גשרים מודרניים בעלי קירות זכוכית ב[[נמל התעופה הבינלאומי של אינצ'ון|נמל התעופה אינצ'ון ליד סאול]]. שני הגשרים שבתמונה מיועדים להתחבר לשתי דלתות שונות במטוס אחד, כדי לזרז את תנועת הנוסעים הנכנסים אליו או יוצאים ממנו]]
'''גשר עלייה למטוס''' המכונה לעתיםלעיתים בכינוי העממי '''שרוול''' (ב[[אנגלית]]: '''Jet bridge''', ולעתיםולעיתים '''Jetway''' על שמו של מוצר שהפך ל[[שם גנרי]]) הוא מבנה ב[[נמל תעופה]], המאפשר מעבר נוסעים ואנשי [[צוות אוויר]] מבית הנתיבות אל ה[[מטוס]] מבלי צורך לעזוב את הבניין. הגשר מחובר באופן קבע ל[[שער עלייה למטוס|שער העלייה למטוס]], והוא עשוי בדרך כלל ממבנה מוארך בעל חופש תנועה מוגדר, הסב על ציר או מספר צירים, והמסוגל להתאים את גובהו לגובה המטוס המתחבר אליו. שיטה זו נחשבת כיום למקובלת ולמועדפת ב[[תעופה אזרחית|תעופה האזרחית]] המסחרית.
 
גשרי העלייה למטוס הראשונים יוצרו בשנת [[1959]] על ידי חברת "ג'טוויי סיסטמז" (Jetway Systems) ושמה הפך לשם גנרי למוצר. הגשרים החליפו במידה רבה את שיטות העלייה למטוס שהיו קיימות אותה עת, בעיקר בדרך של הגעת הנוסעים מבית הנתיבות אל המטוס ברגל או בכלי רכב, ושימוש ב[[מדרגות ניידות]], או בגרם מדרגות שהותקן במטוס עצמו. הגשרים השפיעו במידה רבה על פניה של התעופה האזרחית העולמית ובמיוחד על מראה שדות התעופה ותכנונם ברחבי העולם.
 
==מאפיינים==
גשרי העלייה למטוסים עשויים מפרוזדור בעל מרחב תנועה קבוע לפנים ולאחור, בהתבסס על עקרון ה[[טלסקופ]], ולעתיםולעיתים גם לצדדים. עם זאת דבר זה אינו הכרחי לתפקודו של הגשר שכן מטוסים מדגמים שונים חונים בסמוך לו על פי סימון מתאים על הקרקע, דבר המבטיח התאמה בין מיקום דלת המטוס לקצה הגשר. חלק הגשר הקרוב אל המטוס מסוגל לנוע גם מעלה ומטה כדי להתאים את עצמו לגובה המטוס המחובר אליו. הגשרים עשויים מחומר אטום עם או בלי חלונות, המנוצל לעתיםלעיתים כשטח [[פרסום]], אם כי כיום מותקנים בהם לעתיםלעיתים קירות זכוכית.
 
שער העלייה למטוס עשוי לכלול מספר גשרים, אך לא יותר משלושה, המתחברים למטוס בודד, בדרך כלל [[מטוס רחב גוף]] בעל קיבולת של מאות נוסעים, וזאת כדי להאיץ את תנועת הנוסעים אליו וממנו. גשרים אלה נמצאים בסמוך זה לזה ומתחברים לדלתות הקדמיות של המטוס (באותו צד), אם כי ישנם שדות תעופה, כמו [[נמל התעופה סכיפהול|נמל התעופה הבינלאומי אמסטרדם-סכיפהול]], בהם גשר ארוך נוסף תלוי מעל לכנף המטוס השמאלית, באופן המאפשר את התחברותו אל דלת המטוס האחורית, ו[[נמל התעופה הבינלאומי קלן-בון]] בו מתאפשר החיבור אל הדלת האחורית על ידי חניית המטוס במקביל לבניין הטרמינל. עם היכנסם לשימוש של מטוסי [[איירבוס A380]] שלהם [[כלי תחבורה דו-קומתי|שתי קומות]] לכל אורכם, החל נעשה שימוש בגשרים בני שתי קומות, ואלה כבר הוקמו במספר שדות תעופה בעולם.
שורה 14:
 
==יתרונות וחסרונות==
יתרונותיו העיקריים של גשר העלייה למטוס הם בכך שהוא מבטיח את נוחיות הנוסעים שאינם נדרשים לצאת את מבנה בית הנתיבות, ולהיחשף לתנאי [[מזג אוויר|מזג האוויר]]; ובכך שהוא מאפשר פיקוח הדוק יותר על תנועת הנוסעים אל המטוס. חסרונם של הגשרים הוא בכך שהם מגבילים את שטחי החנייה של המטוסים לקרבת בית הנתיבות, וגורמים להיווצרות מרחקי הליכה ארוכים ברחביו, ולעתיםולעיתים אף מחייבים את הקמתו של קשר מסילתי בין חלקי הטרמינל. בנסיבות אלה, השימוש בגשרי עלייה למטוס אינו מוביל בהכרח לחסכון בזמנם של הנוסעים.
 
==ראו גם==