דיסוציאציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מסוי\1, \1תייחס
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 5:
 
==גורמים==
דיסוציאציה היא תגובה הסתגלותית, [[מנגנון הגנה]] המופיע במצבי דחק ובמצבים טראומטיים, בהם האדם מוצא את עצמו [[חוסר אונים|חסר אונים]] וחסר יכולת [[תגובת הילחם או ברח|להלחם או לברוח]],{{הערה|[http://www.macom.org.il/Neurobiology_Childhood_Trauma.asp טראומה והמוח האנושי]}} ולכן משתמש בניתוק על מנת להגן על עצמו. במצבים אלו עשויה להופיע דיסוציאציה על מנת להגן על ה[[נפש]] ולמנוע את האינטגרציה של החוויה הטראומטית (או היבטים מסוימים שלה) אל תוך המודעות.{{הערה|[http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%94/ דיסוציאציה], בלקסיקון הפסיכולוגי בטיפולנט}} כאשר השימוש במנגנון זה הופך לדפוס קבוע לאורך זמן, התגובה הדיסוציאטיבית עלולה להפוך ל[[הפרעה דיסוציאטיבית]]{{הערה|[http://www.macom.org.il/dissociation.asp ספקטרום ההפרעות הדיסוציאטיביות: סקירה של אבחון וטיפול]}} - כלומר למצב בו הדיסוציאציה הופכת ל[[פתולוגיה]], מופיעה במצבים שאינם טראומטיים בפני עצמם אלא מזכירים ממדים כלשהם של החוויה הטראומטית, ואינה תורמת עוד להגנה על הנפש כי אם פוגמת ב[[איכות חיים|איכות החיים]] ולעתיםולעיתים אף יוצרת [[סכנת חיים]].{{הערה|שם=ענת גור}}
 
ממצאים מחקריים מצביעים על כך ש-90% מהאנשים הסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות דיווחו על היסטוריה טראומטית, וכן על כך שככל שעוצמת הטראומה גבוהה יותר מופיעות יותר תופעות ניתוק. הפרעות אלו שכיחות במיוחד בקרב אנשים שהיו קורבנות ל[[התעללות מינית בילדים|ניצול מיני בילדות המוקדמת]].{{הערה|שם=זומר|1=[[אלי זומר]], [http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 טראומות ילדות והפרעות ניתוק]}}
שורה 13:
מודל הרצף מצביע על ארבעה היבטים מרכזיים המשותפים לכל רמות הדיסוציאציה:
* ''מידור'' - היבט זה מתייחס לתופעה לפיה מידע עולה למודעות רק בהקשרים ספציפיים ואינו נגיש למודעות בהקשרים אחרים. דוגמה למידור נורמטיבי היא היכולת לשכוח טרדות הקשורות בחיים האישיים בעת השהות בעבודה. במצבי טראומה חריפים, המידור יכול להופיע כשתי מערכות נפרדות של ידיעה, זהות ורגש, המאפשרות למשל לראות בגורם הפוגע גם גורם מיטיב, או לאמץ סיפור חיים שלא כולל את הטראומה ולדבוק בו על פני סיפור החיים האמיתי.{{הערה|שם=זומר}}
* ''אוטומטיזציה'' - היכולת לבצע משימה ללא מודעות לשלבי הביצוע. דוגמה לכך היא [[נהיגה]] אוטומטית המתבצעת תוך כדי נדידת המחשבות לעניינים אחרים. אנשים שחוו טראומה מדווחים לעתיםלעיתים שהצליחו לתפקד במהלכה מבלי לחשוב על כך ומבלי יכולת לשחזר את מחשבותיהם ורגשותיהם באותה העת.{{הערה|שם=זומר}}
* ''דמיון והיפנוזה'' - היכולת להתרכז בגירוי אחד ולסנן גירויים שאינם רלוונטיים, למשל בעת [[חלום|חלימה]] בהקיץ או הרהורים. יכולת זו מפותחת במיוחד בקרב [[ילד]]ים. בעת אירוע טראומטי עשויים הקורבנות, בעיקר ילדים, לשקוע ב[[דמיון|דמיונות]] ובאמצעותם להתרחק מהמציאות, וכן לדמיין שפגיעות גופניות אינן קיימות ובכך להרחיק את ה[[כאב]] מן המודעות.{{הערה|שם=זומר}}
* ''מצבי אני'' - מערכים מאורגנים ומובחנים של התנהגויות וחוויה, שמרכיביהם קשורים אלה לאלה סביב עקרון משותף. באופן נורמטיבי קיימים במקביל מצבי "אני" שונים, כגון התנהגות שונה בבית וב[[בית ספר|בית הספר]] או בעבודה, אך הגבולות ביניהם חדירים, כלומר - בעת השהות במצב אחד קיימת מודעות למצבים האחרים. לעומת זאת, כתוצאה ממצבים טראומטיים מתמשכים, עלולים להופיע מצבי אני שונים שהגבולות ביניהם נוקשים ובלתי חדירים, כלומר ללא מודעות הדדית.{{הערה|שם=זומר}}