וולטמטריה ציקלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח: ויקיזציה יש עוד הרבה עבודה אמיתית כאן |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אידיאל, \1ליניארי |
||
שורה 3:
'''וולטמטריה ציקלית''' (Cyclic Voltammetry, CV) היא שיטה אנליטית [[אלקטרוכימיה|אלקטרוכימית]] ב[[כימיה]]. בניסוי הנערך בשיטה זו, משנים את ה[[מתח חשמלי|מתח]] בזמן ונמדד ה[[זרם חשמלי|זרם]] העובר בתמיסה. שלא כמו ב[[וולטמטריה]] רגילה, בה המתח נע בין תחום מינימום למקסימום ושם נעצר, בוולטמטריה ציקלית ברגע שהמתח מגיע לסף עליון כלשהו הוא יורד חזרה עד שהוא מגיע לסף תחתון. במדידה אחת בשיטת הוולטמטריה הציקלית ניתן לבצע כמה מחזורים כאלו או מחזור בודד. המידע מהמדידה מופיע כגרף של הזרם כנגד המתח בין האלקטרודות. וולטמטריה ציקלית משמשת למדידת תכונות אלקטרוכימיות של חומר ב[[תמיסה]].
וולטמטריה ציקלית היא שיטה אלקטרוכימית אנליטית אשר נעשה בה שימוש נרחב במחקר של [[תרכובת אורגנית|חומרים אורגניים]], [[תרכובת אי-אורגנית|אי-אורגניים]] וביו-כימיים כדי למדוד את פוטנציאל החמצון חיזור וכן מעקב אחר תהליכים של העברת אלקטרונים . הניסוי מחייב סריקה של טווח פוטנציאלים תוך כדי מעקב אחר השתנות הזרם בתהליך. שיטה זו מושגת באמצעות [[תא שלוש אלקטרודות]], פוטנציוסטט, ומחשב. המתח, מופעל על אלקטרודת העבודה ונסרק באופן
אם הוא החומר הנמדד בעל יכולת חמצון חיזור פעיל בטווח הפוטנציאלים הנמדד, אז הזרם הנמדד הוא תוצאה של העברת אלקטרון בין החומר הנמדד לאלקטרודת העבודה. וולטמטריה ציקלית מתבצעת בתמיסה סטטית, כלומר ללא ערבוב, ומכאן למעשה מתבצע מעקב אך ורק על פעולת החמצון חיזור של הסביבה הקרובה לאלקטרודת העבודה . לאחר שתיגמר פעולת החמצון חיזור סביב אלקטרודה זו, אז זרימת אלקטרונים יכול להתרחש רק על ידי דיפוזיה של יצורים אלקטרו אקטיביים הנמצאים בתמיסה ונמשכים לאלקטרודת העבודה. לכן, התגובה הנוכחית תלויה בשני תהליכים: 1. התנועה של יצורים אלקטרו אקטיביים אל פני השטח של האלקטרודה העבודה (שיעור דיפוזיה מבוקר). 2. קצב העברת אלקטרון בין אלקטרודת העבודה והחומר הנמדד. על ידי ניתוח צורת הוולט גרמה, ניתן לקבוע את אופי תהליך העברת אלקטרון המתרחשים בתא.
==השיטה הניסיונית==
[[קובץ:Cyclicvoltammetrywaveform.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]'''
בוולטמטריה ציקלית, המתח על האלקטרודה משתנה באופן
==מאפיינים==
אופן השימוש בוולטמטריה ציקלית תלוי פעמים רבות בחומר הנבדק. ראשית, יש לוודא כי ניתן לחמצן או לחזר את החומר בטווח המתחים הרצוי. כמו כן, רצוי מאוד שתגובות החמצון-חיזור שהחומר עובר יהיו הפיכות.
לפיקים הפיכים יש הבדל מתחים ברור בין פיק החמצון (E<sub>pa</sub>) ופיק החיזור (E<sub>pc</sub>) במערכת
כאשר התגובות אינן הפיכות כלל, לא ניתן ללמוד על פוטנציאל חצי התא התרמודינמי של התגובה באמצעות וולטמטריה ציקלית. למרות זאת, ניתן למדוד את פוטנציאל חצי התא על ידי שימוש בכמויות שוות של החומר הנבדק בצורתו המחומצנת והמחוזרת. לא ניתן לדעת אם המדידה משקפת את הפוטנציאל התרמודינאמי של החומרים או פוטנציאל עודף {{אנ|Overpotential}} גדול יותר.
|