פילוסופיה מעשית – הבדלי גרסאות

מגמת החיבור בין הפילוסופיה לחיי המעשה איננה חדשה ואינה ייחודית לפילוסופיה המעשית. לא רק ה[[אקזיסטנציאליזם]] וה[[מרקסיזם]] עושים זאת, אלא כאמור אף הזרם האנליטי מבקש, בחלקים רבים שלו, לחקור תבניות שיח שגורות באופן פילוסופי. תרומת הפילוסופיה המעשית כזרם חוץ אקדמי היא בכך שהיא מביאה את הפילוסופיה עצמה ואת קווי הציר העיקריים שהעסיקו אותה- אל עולמם של אנשי המעשה. מטרת הפילוסופיה המעשית להפוך את מקורות הידיעה, שאלות ב[[תורת ההוויה|אונטולוגיה]], דילמות באתיקה וכיוצא בזה לסוגיות חיות, רלוונטיות ואקטואליות בעולמות פרקטיים.

 

 

הפילוסופיה המעשית חותרת לטעת גם אומץ לצאת נגד הזרם וגם מוכנות להציע חלופות קיומיות לאופנות החברתיות המושרשות. בימינו יש פילוסופים מעשיים החותרים, למשל, לאתגר את המכוונות המתמדת של ארגונים ומוסדות ל"מבחן התוצאה", נורמה שחלחלה מן העולם העסקי לכל רכיבי החברה.

===בניית חזון===

המטרה היא השתתת חייהם של אנשים וקהילות על בחירה מתמדת בין חלופות לגיטימיות, בניה של סיפור מלכד משמעותי או חתירה לקראת חיבורו של סיפור כזה. הקושי הגדול שנתקל בו הפילוסוף המעשי בעניין זה הוא החשש מן המימד האידאולוגי{{הערה|1=ישראל שורק, "פילוסופיה כמדע מעשי", מוסד ביאליק 2006, 160-164}} של השקפת עולם המתחייבת מנסוחו של חזון.

 

===אתיקה===