יגאל עמיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לעונש מוות |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 22:
"מה ההבדל בין ועד הקהילה היהודית בגטו לבין הממשלה? שם נאלצו היהודים לשתף פעולה, וכאן הממשלה עושה הכל מרצונה." [[הארץ]], 1.4.1994
[[רפאל איתן]]: "מה שקרה ב[[הפיגוע בצומת בית ליד|צומת בית-ליד]] הוא תזכורת ליום השנה ל[[אושוויץ]]... זו ממשלת המשך ל[[בווין]], ממשלת [[הספר הלבן השלישי|הספר הלבן]]. לאנשים כאלה היה בעבר כינוי קולע - [[קוויזלינג]]ים. זה הביטוי היאה להם." ("ידיעות אחרונות", 23.1.1995);}}{{הערה|1=[http://noal.org.il/gallery/show/103582 ההסתה שקדמה לרצח], אתר [[הנוער העובד והלומד]]}} שלוו
בעקבות חתימת [[הסכמי אוסלו]], ובהשפעת ביקור בהלווייתו של [[ברוך גולדשטיין]] ושיחות עם חבריו של גולדשטיין{{הערה|{{הארץ|[[עקיבא אלדר]]|לפנות את הרובע היהודי בחברון|1.1357821|3 בנובמבר 2008}}}}, החליט עמיר בראשית 1995 שעל ראש הממשלה רבין חל [[דין רודף]] ושם לעצמו למטרה לרצוח אותו לצורך עצירת מתווה אוסלו. אחיו [[חגי עמיר|חגי]] וחברו [[דרור עדני]] היו שותפים לקשר.{{הערה|1=חגי עמיר, אחיו של יגאל עמיר, הורשע בקשירת קשר לרצח ראש הממשלה ובהחזקת נשק, ונגזר עליו עונש של 16 שנות מאסר. דרור עדני, חבר של יגאל עמיר, נידון לשבע שנות מאסר, על קשר לרצח ראש ממשלה וקשר לפגוע בערבים}} לאחר שגמלה ההחלטה בלבו, שקל דרכים אחדות לעשות זאת, ובהן מלכוד מכוניתו, ירי טיל "[[לאו (רקטה)|לאו]]" לעברו, ועוד.{{הערה|1=מכתב האישום:"הנאשם העלה לפני חבריו כמה דרכי פעולה אפשריות כדי להגשים את יעדו. בין היתר, דובר על מילכוד מכוניתו של רבין, הזרמה של ניטרוגליצרין לביתו באמצעות צינור המים של הבניין, ירי לעבר הבית, ולצורך זה נסעו הנאשם ואחיו לבדוק את הזירה את הדרכים למילוט. רעיונות ביעותים מסוג אחר היו הצבתה של מכונית תופת בדרך נסיעתו של ראש הממשלה, או ירי לעברו באמצעות טיל "לאו" או כלי נשק מאולתרים. בסופו של דבר נפסלו כל ההצעות משום שבידי הנאשם וחבריו לא היו אמצעים מתאימים לממשן, וכן עקב חששם שהם עצמם ייפגעו או ייתפסו"}} החל מינואר 1995,{{הערה|{{ערוץ7|[[אבי סגל]]|יום זיכרון נייד|309294|4 בנובמבר 2015}}}} ניסה עמיר שלוש פעמים לרצוח את רבין באמצעות אקדח "[[ברטה]]" שהיה ברשותו,{{הערה|1=ב-[[22 בינואר]], במוסד "[[יד ושם]]" ב[[ירושלים]], ב-[[22 באפריל]], במלון "נוף ירושלים", בירושלים וב-[[11 בספטמבר]], כשנחנך [[מחלף כפר שמריהו]].}} אך ברגע האחרון נמנע מהמעשה עקב ביטול האירועים, סידורי האבטחה ומניעות טכניות.
|