רשות מחוקקת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 46.19.86.57 (שיחה) לעריכה האחרונה של David.r.1929
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 1:
[[קובץ:Knesset Building (South Side).JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[משכן הכנסת]] - משכנה של הרשות המחוקקת במדינת ישראל.]]
[[קובץ:Legislation_Terminology_Map.png|שמאל|ממוזער|300px|רשויות מחוקקות]]
'''רשות מחוקקת''' היא הרשות האחראית על חקיקת [[חוק|החוקים]], ולעתיםולעיתים מהווה רשות מבקרת של [[הרשות המבצעת]]{{הערה|1=[https://web-beta.archive.org/web/20100113103840/http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_77/Chapter_A/publications_catalog_2077_chapterA_a.aspx תפקיד הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת] - הרשות המחוקקת כרשות מבקרת, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה}}.
ברוב [[דמוקרטיה ייצוגית|הדמוקרטיות הייצוגיות]] בעולם, הרשות המחוקקת מכונה "[[פרלמנט]]" (parliament או parlament). הרשות המחוקקת של מדינת ישראל נקראת [[הכנסת]].
== תפקיד ==
שורה 8:
ב[[דמוקרטיה פרלמנטרית|שיטה הפרלמנטרית]], העם בוחר את נציגיו לרשות המחוקקת והיא הממנה את [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]] או מאשרת את הרכבה. שיטה זו היא [[בחירות|שיטת הבחירה]] הקיימת כיום ב[[מדינת ישראל]]. לעומת זאת, [[בחירה ישירה|בשיטת בחירה ישירה]], העם בוחר הן את חברי הרשות המחוקקת והן את ראש הרשות המבצעת, כך שהרשות המבצעת תלויה פחות ברשות המחוקקת.
 
ישנן רשויות מחוקקות המורכבות מבית מחוקקים אחד (כך בישראל, בה [[הכנסת]] היא בית המחוקקים היחיד), וישנן רשויות בנות שני בתי מחוקקים המכונים [[בית עליון]] ו[[בית תחתון]] (כך ב[[ארצות הברית]], בה חוק צריך לעבור את אישור [[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]] (הבית התחתון) ו[[הסנאט של ארצות הברית|הסנאט]] (הבית העליון)). לעתיםלעיתים כוללות רשויות מחוקקות שלושה ואפילו ארבעה בתי נבחרים, או שלושה גופים (כך הדבר ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] וב[[ממלכת חבר העמים|ממלכות חבר העמים]], בהם [[הפרלמנט הבריטי]] מורכב מבית תחתון - [[בית הנבחרים הבריטי]], בית עליון - [[בית הלורדים]] ומ[[המלוכה הבריטית|המונרך]] המאשר את החוקים){{הערה|1=[http://www.royal.gov.uk/MonarchUK/QueenandGovernment/QueenandGovernment.aspx אתר בית המלוכה הבריטי - המלוכה כחלק מהרשות המחוקקת, המורכבת מבית המלוכה, בית הלורדים, ובית הנבחרים]}}{{הערה|1=[http://www.royal.gov.uk/MonarchAndCommonwealth/Australia/AusGovGen.aspx אתר המלוכה האוסטרלית - סמכויות בית המלוכה]}}{{הערה|1=[http://www.royal.gov.uk/MonarchAndCommonwealth/Canada/TheQueensroleinCanada.aspx אתר בית המלוכה הקנדי - באופן רשמי המונרך הוא המחוקק של כל החוקים והוא העומד בראש הרשות המחוקקת]}}.
 
לפי מחקר שנערך בשנת 2000, מתוך 177 מדינות ל-65 מהן (37%) יש שני בתי מחוקקים. ל-112 מדינות יש בית מחוקקים יחיד{{הערה|1=[http://www.idi.org.il/ComparativeDemocratic/Pages/Comparative_Democratic_Data_bicameralism.aspx אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה]}}.
שורה 16:
רשות מחוקקת יכולה להתקיים גם ב[[דיקטטורה|דיקטטורות]]. במקרה זה מצויות סמכויות הרשות בידי אדם אחד (ה[[דיקטטור]], ולא בידי גוף נבחר).
 
גם במדינות דמוקרטיות מצויות סמכויות שונות של הרשות המחוקקת בידי גופים שאינם מהווים חלק מבית המחוקקים. חלק מסמכויות אלה מצויים בידי גופים השייכים לרשויות אחרות ובהם [[הרשות המבצעת]] ו[[הרשות השופטת]], ולעתיםולעיתים לשרי ממשלה ולגופי צבא ושיטור (השייכים לרשות המבצעת) וכן לגופים שיפוטיים (השייכים לרשות השופטת) יש סמכויות להתקין [[חקיקת משנה|תקנות]]{{הערה|1=סעיף 1 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, מגדיר חיקוק – "חוק או תקנה". כינוי משותף זה משקף את העובדה שמבחינות רבות אין הבדל בין חוק לתקנה, שהרי שניהם יוצרים נורמה כללית שיש לציית לה.}}. בשטחי [[יהודה ושומרון]] אשר בשליטת ישראל, נתונות סמכויות החקיקה בידי המושל הצבאי, והוא מהווה רשות מחוקקת{{הערה|1=ת"א (מחוזי יר') 4103/02,
'''עיזבון המנוח ג'סאן יוסף מוסא עזיזה ז"ל נ' אמג'ד עיסא מוחמד אלעזה''', תק-מח 2009(3), 3400, 3415 (2009)}}.
 
היו שיטות ממשל בהן לא היווה הפרלמנט חלק מהרשות המחוקקת. כך למשל ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]], לא היה הפרלמנט, שהתכנס לעתיםלעיתים רחוקות חלק מהרשות המחוקקת. כל סמכויות החקיקה היו נתונות בידי ה[[סולטאן]], והפרלמנט נחשב גוף מייעץ בלבד.
 
==רמות ממשל==