קילוואה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 50:
*[[מאונה לואה]] (פעיל, חלק מ[[הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי]])
*'''קילוואה''' (פעיל מאוד, חלק מהפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי)
קילוואה שוכן על האי הוואי, חלק מהארכיפלג של איי הוואי ב[[ארצות הברית]]. ההר צמוד למדרון הדרום מזרחי של הר הגעש הפעיל [[מאונה לואה]] הגדול ממנו בהרבה. ממדיו העצומים וגובהו (4,169 מטרים מעל לפני הים) של מאונה לואה עומדים בניגוד חריף לקילואה שגובהו הוא 1,247 מטרים בלבד, ונראה מה[[קלדרה]] בפסגה כרמה נרחבת השוכנת בצילו הארוך של מאונה לואה, שלעתיםשלעיתים פסגתו, במרחק של 24 קילומטרים מפסגת קילוואה, מכוסה [[שלג]]. קילוואה הוא [[חרוט געשי|חרוט מגן]] נמוך ושטוח – שונה מאוד בצלליתו מ[[חרוט געשי|הרי געש שכבתיים]] כדוגמת [[הר פוג'י]], [[הר הוד]] ו[[הר סנט הלנס]], שפסגותיהם גבוהות ומדרונותיהם תלולים.
 
האזורים העיקרים בהר הם ה[[קלדרה]] בפסגת ההר, [[רצועת בקעים|רצועת הבקעים]] המזרחית (East Rift Zone), רצועת הבקעים הדרום-מערבית (South West Rift Zone), מערכת ההעתקים קואה (Koa'e), המדרון הדרומי והמדרון הצפוני. מאגר מאגמה נמצא בעומק שבין 2 ל-7 קילומטרים מתחת לחלקה הדרומי של הקלדרה. המאגמה זורמת דרך [[צינור הזנה (גאולוגיה)|צינורות הזנה]] במאונך אל הקלדרה, ובעיקר במאוזן אל רצועות הבקעים המזרחית והדרום-מערבית.
שורה 89:
[[קובץ:Eruption 1954 Kilauea Volcano.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התפרצות קילוואה ב-1954]]
 
בחינה של התפרצויות ההר במאתיים השנים האחרונות, מיפוי גאולוגי מפורט, [[תיארוך פחמן-14]], ומחקר [[פליאומגנטיזם]] הובילו למסקנה כי קילוואה התפרץ לעתיםלעיתים תכופות מפסגתו ולאורך שתי רצועות הבקעים שלו במהלך תור ה[[רביעון]].{{הערה|שם=גאולוגיה|Richard B. Moore and Frank A. Trusdell, ''Geology of kilauea volcano''}}
 
הר הגעש התפרץ לעתיםלעיתים תכופות, אם כי מידע כתוב קיים רק מ-1820. במאורע קודם, סביב 1790, נהרגו בהתפרצות של קילואה חבורה של לוחמים ומשפחותיהם.{{הערה|1=Swanson, D. A.; Rausch, J. (December 2008). [http://adsabs.harvard.edu/abs/2008AGUFM.V11B2022S "Human Footprints in Relation to the 1790 Eruption of Kīlauea"]. American Geophysical Union Swanson, D. A.; Rausch, J., ''American Geophysical Union.''}} חבורת חיילים זו הייתה חלק מצבאו של [[קאואוה קאוהולה]] (Keōua Kuahuʻula), המנהיג השבטי האחרון שהנהיג התנגדות צבאית ל[[קמחאמחה הראשון]].
 
ב-1825 ביקר [[ג'ורג' ביירון, ברון ביירון השביעי|אדמירל לורד ביירון]], בן דודו של המשורר הידוע [[לורד ביירון]], את הר הגעש. המקום שבו הקים את מחנהו ידוע עדיין כ"מדף ביירון" וממוקם בקוארדינטות {{coord |19|24|54|N|155|15|23|W| type:landmark_region:US-HI| display=inline}}.
שורה 128:
 
==קילוואה במיתולוגיה המקומית==
ב[[מיתולוגיה]] של ילידי [[הוואי]] שוכנת בקילוואה [[פלה (מיתולוגיה)|פלה]] אלת האש והרי הגעש של הוואי. כמה תצורות מיוחדות של לבה קרויות על שמה, כולל דמעות פלה (טיפות קטנות של לבה שמתקררות באוויר ושומרת על צורת הדמעה) ושערות פלה (סיבי זכוכית געשית דקים ופריכים שנוצרים לעתיםלעיתים קרובות במהלך התפוצצויות הנגרמות מכניסת לבה לאוקיינוס).
 
במיתולוגיה של הוואי התרחש בקילוואה מרבית העימות בין פלה ואל הגשם, קמפפואה (Kamapua'a). מקור השם האלמאומאו, "בית שרך האמאומאו" ([[שרך]] מה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ''Sadleria''), במאבק הסופי בין שני האלים. מכיוון שקמפפואה נלחץ מיכולתה של פלה לגרום לקילוחי לבה להיפלט מהאדמה כרצונה, הוא כיסה מקום זה, שהיה משכנה החביב של פלה, בעלי [[שרך|שרכים]]. הדבר הוציא את פלה מרבצה כשהיא נחנקת מהעשן שלא היה לו לאן להתפזר יותר. כשהוא מבינים כי כל אחד מהם יכול להביא את חורבנו של השני החליטו שני האלים להסכים לתיקו בקרב ביניהם, וחילקו את האי ביניהם. קמפפואה קיבל את חלקו הצפון מזרחי הפונה לרוח, ופלה קיבלה את קונה (הצד המוגן מהרוח) הצחיח יותר. האגדה טוענת כי צורתם החלודה והצרובה של עלים צעירים של שרך ה''Sadleria'' הם תוצאה של מאבק אגדי זה.