איי אראן – הבדלי גרסאות

מסיבות אלה אוכלוסיית האיים נראתה כמנותקת מהתפתחויות תרבותיות אשר שינו בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-20 את מערב אירופה ובכללם, חלקים ניכרים באירלנד. אף שמבקרים, אשר ביקרו באיים בחיפוש אחר ייחודם זה, הבינו כי האיים קשורים בתרבותם באופן הדוק לאירלנד, פרשנותם לניסיונם באיים נטתה להתמקד בחיפוש אחר אמיתות כלליות על החיים וטבע האנוש, ולצורך כך ניסו לעתיםלעיתים לחיות כבני האיים. אולם התנאים הקשים במקום, הדורשים עבודה מתמדת למציאת מקורות מזון ומאבק בתנאי האקלים, הותירו לעתיםלעיתים זמן מועט בלבד לתצפיות התרבותיות שלשמן באו. כתיבת מבקרים מסוג זה נוטה להתמקד יותר בתיאורים אישיים, על אופיו של המחבר, יותר מאשר על התרבות הסובבת אותו.

האיים ידועים כמקום יצורו של [[סוודר]] ייחודי, אשר זכה לשם "סוודר אראן", העשוי צמר כבשים מקומי בסריגה גסה, והפך למוצר הנמכר ברחבי תבל במהלך המאה ה-20. סירות הדייגים המקומיות, העשויות בד [[קנבס]] מרוח ב[[זפת]], המתוח על שלדה קלה, מסוגלות להתמודד עם תנאי הים הסוער לעתיםלעיתים תכופות סביב האיים ואף לצאת לאוקיינוס הפתוח. בתחילת המאה ה-21 מעטות מסירות הדיג יוצאות עוד לדוג בים הפתוח, ורוב הדייגים עוסקים בדיג [[לובסטר]]ים סמוך לחוף. חלק מן הסירות משמשות במרוצי סירות שנתיים הנערכים במקום.