לאוניד קנטורוביץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ליניארי
שורה 1:
[[קובץ:Leonid Kantorovich 1975.jpg|שמאל|ממוזער|180px|קנטורוביץ' בשנת 1975]]
'''לאוניד ויטַלייביץ' קנטורוביץ'''' (ב[[רוסית]]: '''Леонид Витальевич Канторович'''; {{כ}}[[19 בינואר]] [[1912]] - [[7 באפריל]] [[1986]]) היה [[מתמטיקאי]] ו[[כלכלן]] [[סובייטי]] [[יהדות ברית המועצות|יהודי]], חתן [[פרס נובל לכלכלה]] בשנת [[1975]]. נחשב למפתח [[תכנון לינאריליניארי|התכנון הלינאריהליניארי]] שבעבורו זכה בפרס נובל, וכן ערך מחקרים חשובים בתחום [[אנליזה פונקציונלית]], [[תורת הקירובים]] ואי-שוווין קנטורוביץ'.
 
==ביוגרפיה==
לאוניד קנטורוביץ' נולד ב[[סנקט פטרבורג]] למשפחת [[רופא]]ים ממוצא [[יהדות רוסיה|יהודי]]. בשנת [[1926]] בהיותו, בן 14 בלבד, החל את לימודיו ב[[אוניברסיטת סנקט פטרבורג|אוניברסיטת לנינגרד]]. בין היתר למד אצל [[גריגורי פיכטנגולץ]]. לאחר סיום לימודיו בפקולטה למתמטיקה התחיל קנטורוביץ', ללמד ובשנת [[1934]] מונה ל[[פרופסור]]. בשנת [[1935]] הוא קיבל תואר [[דוקטור]] ללא הכנת עבודה ספציפית אך על סמך כלל העבודות שבוצעו על ידו.
 
בשנת [[1938]] קנטורוביץ' נתן ייעוץ לבית חרושת לייצור [[עץ לבוד]]. הוא הבין שמדובר בבעיית אופטימיזציה תוך אילוצים רבים. השיטה שהוא פיתח נהפכה עם הזמן לבסיס של [[תכנון לינאריליניארי]].
 
החל משנת [[1939]] קנטורוביץ היה מלמד באוניברסיטה למהנדסים צבאיים ב[[לנינגרד]]. בשנת [[1948]] קבוצת מתמטיקאים בראשותו צורפה לפרויקט הגרעיני הסובייטי. בשנת [[1949]] קנטורוביץ' קיבל [[פרס ברית המועצות|פרס סטלין]] עבור העבודות בתחום המתמטיקה.
שורה 15:
בשנת [[1960]] ממשלת [[ברית המועצות]] החליטה להקים מרכז מדעי ב[[נובוסיבירסק]]. במסגרת זו לעיר הועברו מדענים ממספר מרכזים מדעים ותיקים. קנטורוביץ' הקים קתדרה למתמטיקה חישובית ב[[אוניברסיטת נובוסיבירסק]] ועבד במכון למתמטיקה של אקדמיה למדעים שהוקם בעיר.
 
בתחילת שנות ה-60 רעיונות של קנטורוביץ' בתחום הכלכלה החלו להתקבל בקרב כלכלנים סובייטים. בשנת [[1964]] קנטורוביץ' נבחר לחבר באקדמיה למדעים ובשנת [[1965]] זכה ל[[פרס לנין]] עבור פיתוח שיטות של [[תכנון לינאריליניארי]] ושימוש השיטות בתחום הכלכלה.
 
בשנת [[1971]] קנטורוביץ' חזר ל[[מוסקבה]] והחל לעבוד במנגנון של מועצת השרים של ברית המועצות. בשנת [[1975]] לקנטורוביץ' הוענק [[פרס נובל לכלכלה]]. בשנת [[1976]] הוא החל לעבוד במכון לבעיות מערכתיות ליד האקדמיה למדעים.