מרד עוראבי – הבדלי גרסאות

מודעות ציבורית התפתחה גם היא במצרים באותה תקופה, ההשכלה התפשטה, ויותר ויותר עיתונים יצאו לאור בשנות ה-70 וה-80 (של המאה ה-19), כמו למשל העיתון רב-ההשפעה "אבו נאדארה" (أبو نظارة; מילולית: "בעל המשקפיים"). עיתון זה, שנדפס על ידי [[יעקוב צנוע]], [[עיתונאי]] יהודי ממוצא מצרי ואיטלקי, היה עיתון סאטירי-פוליטי שלעתיםשלעיתים קרובות לעג להשפעה האירופאית על מצרים. הדפסת העיתון הרגיזה מאוד את השלטונות כמו גם את האירופאים, כיוון שהייתה בו עדיפות ברורה לרפורמיסטים ולגורמים מהפכניים. לעיתון הייתה תפוצה רחבה, שלא כמו לעיתונים אחרים, מכיוון שהיה כתוב ב[[ערבית מצרית]] ולא בערבית קלאסית, דבר שאיפשר להמון הרחב - ולא רק לשכבה המשכילה - להבין את הסאטירה הפוליטית. יעקב צנוע טען שהעיתון שלו הגיע לתפוצה של 10,000 עותקים; זהו מספר גדול יחסית לימים ההם{{הערה|1=תומאס מאייר (1988; Mayer, Thomas) בספרו "The Changing Past: Egyptian Historiography of the Urabi Revolt, 1882-1983", בהוצאת [[אוניברסיטת פלורידה]].}}.

[[נצרות קופטית|הנוצרים הקופטים]] נחלקו: השיוך והקרבה שלהם לאירופאים הכעיסו רבים ולעתיםולעיתים הם נהפכו למטרות, אך היריבות העמוקה בינם לבין [[הכנסייה הסורית אורתודוקסית|הנוצרים הסורים]] הניעה רבים מהם לחבור למהפכנים המצרים. [[פטריארך אלכסנדריה|הפטריארך הקופטי]] הביע את תמיכתו במורדים, כשנשאל על כך בזמן שהמרד הגיע לשיאו, אך לאחר מכן טען שלחצו עליו לומר כן. עוראבי ושאר מנהיגי המרד שהכירו בכך שהקופטים הם בעלי ברית פוטנציאליים, פעלו למניעת פגיעה בהם, אך לא תמיד הצליחו.