דילול שרירים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
שורה 13:
 
[[קובץ:1025 Atrophy.png|300px|ממוזער|אטרופיה ודלדול שרירים]]
לסרקופניה יש סיבות רבות, הכוללות שינויים ביולוגיים, כמו איבוד [[תא עצב|נוירונים מוטוריים]], ירידה ברמת [[הורמונים אנבוליים]], [[ניוון (רפואה)|אטרופיה]] של חוסר שימוש (Disuse) משנית לירידת פעילות, לעתיםלעיתים [[תת-תזונה]] של [[חלבון]] ואנרגיה, מחלות כמו [[אי ספיקת לב]], מחלת [[ריאות]] כרונית, [[דלקת מפרקים]] כרונית, יתר פעילות של [[בלוטת המגן]], [[מחלת פרקינסון|פרקינסון]], [[זיהום (רפואה)|זיהום]] כרוני או [[דלקת]] כרונית.
משמעות אחרת לסרקופניה היא ירידה ב[[מסת גוף ללא שומן]] - (Lean Body Mass = LBM), צמצום דרישות אנרגיה עם הגיל ותרימה ל[[אנורקסיה]]. אצל אלה בעלי מסת גוף נמוכה וסובלים מחוסר [[פעילות גופנית]] עלול להיות חוסר במרכיבים מאוד חיוניים כמו - [[ויטמין D]], [[מגנזיום]], [[סידן]] ו[[אבץ]]. עקב סרקופניה עלול להיות ירידה בתפקוד [[המערכת החיסונית]] וכתוצאה התפתחות [[מחלות זיהומיות]].
 
שורה 25:
*'''שינויים בסוג הסיבים''': מדידת [[היקף]] השריר בצורה פשוטה אינה מספקת מספיק נתונים כדי לקבוע אם אדם סובל מדלדול שרירים או לא. ניוון שרירים או דלדול שרירים מסומן גם על ידי ירידה בהיקף של סוגים שונים של [[שריר|סיבי שריר]]. [[שריר שלד|שריר השלד]] מורכב מסוגים שונים של סיבים המתאפיינים בביטוי מגוון גדול של סיבי [[מיוזין]]. בשריר השלד יש [[סיבים מסוג ראשון|סיבים מסוג ראשון (Type I)]] [[סיבים מסוג שני |וסיבים מסוג שני (Type II),]] במהלך דלדול השרירים יש ירידה משמעותית בהיקף הסיבים מהסוג 2 עם לא מעט ירידה בהיקף הסיבים מהסוג 1, במקביל יש גם מעבר או המרה של סיבים מסוג 2 לסיבים מסוג 1.{{הערה|שם=לקריאה נוספת|http://jap.physiology.org/content/95/4/1717.full}}
*'''אובדן בתפקוד [[:en:Myosatellite cell|תאי הלווין]]''': [[:en:Myosatellite cell|תאי לווין]] (Satellite cells) הם תאים חד [[גרעין התא|גרעיניים]] קטנים שמתמינים ל[[סיבי השריר]]. תאי לווין הם מופעלים בדרך כלל בעת [[פציעה]] או [[פעילות גופנית]]. התאים האלה יכולים לגלוש פנימה אל תוך [[שריר שלד|סיבי שריר השלד]] ומסייעים לשמור על תפקודם. יש תאוריה מניחה שדלדול שרירים נגרם בחלקו עקב כשל בהפעלת תא לווין, לכן, היכולת לתקן שרירים פגועים או להגיב ל[[אותות תזונתיים]] או [[אותות עצביים|עצביים]] היא פגומה.{{הערה|שם=pubmed|1=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18299960}}
*'''אובדן של [[אנאבוליזם|אותות אנבוליים]]''': אובדן [[שריר]] בצורה קיצונית הוא לעתיםלעיתים קרובות תוצאה של שני גורמים, הגורם הראשון הוא שהאותות האנבוליים הולכת ופוחתת, האותות האנאבוליים הם אותות שאומרות לגוף להתחיל לבנות ולייצר [[אבני בניין]] קטנות שהן מאוד חיוניות לגוף האדם כמו [[חלבונים]] ו[[סוכרים]], התהליך הזה מווסת על ידי [[המערכת האינדוקרינית]] שמספקת [[הורמונים]] [[אנאבוליזם|אנאבוליים]] ובמקביל היא גם מספקת [[הורמונם קטבוליים]] (שהוא התהליך ההפוך לאנאבוליזם) לדוגמה, [[סטרואידים]] [[אנאבוליזם|אנאבוליים]] המעוררים [[סינתזת חלבון]] וגדילת שריר. ובמקביל יש קידום של אותות קטבוליים ופירוק מולקולות בגוף, כגון יתר הפרשת [[ציטוקינים]] פרו דלקתיים.{{הערה|שם=pubmed}}
*'''חוסר תנועה ותזונה לקויה''': הנעת שרירים הוא דבר מאוד חשוב לקיומו וההתפתחות שלו, אנשים אחרי ניתוחים סובלים מסוג של דלדול שרירים בגלל השכיבה הממושכת בזמן [[אשפוז|האשפוז]] וחוסר התנועתיות. בנוסף לכך גם [[תזונה|התזונה]] משפיעה באופן ישיר על השרירים, תזונה לקויה עלולה להזיק מאוד לשרירים כי ידוע שהשרירים הם מאגר [[חלבונים|החלבונים]] בגוף ובזמן חוסר חלבונים הגוף מתחיל לפרק את השריר כדי לקבל חלבונים וזה הורס את השריר, גם בעיות ב[[עיכול מזון|עיכול המזון]] [[ספיגת מזון|ובספיגתו]] עלולים לגרום להריסה בשריר.
* מאמץ יתר- בזמן האחרון הרבה ספורטאים מוכשרים שהשקיעו את כל חייהם לספורט מקבלים ניוון שרירים. יכול להיות שמאמץ יתר גורם לשרירים להפסיק לפעול מרוב תשישות.
שורה 33:
*'''[[טיפול תרופתי]]''': נכון לעכשיו, אין סוכנים שאושרו לטיפול בסרקופניה אבל יש [[טיפול תרופתי|טיפולים תרופתיים]] שיכולים לעזור לחולים ולשפר להם את מצבם הבריאותי. אסטרטגיות טיפוליות אפשריות כוללות שימוש ב[[טסטוסטרון]] או ב[[סטרואידים אנבוליים]], הבעיה היא ששימוש ארוך טווח ב[[טסטוסטרון]] או ב[[סטרואידים אנבוליים]] יש לו השלכות כמו [[תסמיני [[ערמונית]]]] אצל [[גברים|הגברים]] ולגבי [[נשים|הנשים]] הוא לא מזיק אבל עדיין יש חששות. תוצאות ניסוי אחרון שנעשה על שימוש [[טסטוסטרון|בטסטסטרון]] הראו שהשימוש הממושך עלול לגרום ל[[אירועי לב]] ו[[אירועי כלי דם|כלי דם]] שליליים, יש ראיות לכך שחלופת [[טסטוסטרון]] בגברים [[היפוגונדאליים]] משפרת איכות חיים, LOQ (Quality of Life), מעלה [[חשק מיני]], מחזקת [[שרירים]], משפרת מצב [[עצם]] ומשפרת [[קוגניטיבי|מצב קוגניטיבי]]. נשאלת השאלה אם יכול [[טסטוסטרון]] להשפיע גם בנשים. תרופות אחרות שאושרו הוכח שגם להן יש השפעה אבל הסיכוי להן הוא קלוש ולא כל כך משמעותי כמו שאר התרופות שהשתמשו בהם. טיפולים חדשים בפיתוח קליני יש להם הבטחה גדולה בתחום זה, כולל [[מאפננים סלקטיביים]] [[לקולטן אנדרוגן|לקולטן האנדרוגן]] (SARMs), כפי שמעיד מחקר שנעשה לאחרונה. SARMs Nonsteriodal הם בעלי עניין מיוחד, הם מפגינים טיפולים חדשים בפיתוח קליני לקיים הבטחה גדולה בתחום זה, כולל מאפננים סלקטיביים [[קולטן]] האנדרוגן (SARMs). SARMs Nonsteriodal הם בעלי עניין מיוחד, בהתחשב הם מפגינים סיליקטיביות משמעותית בין ההשפעות אנבוליים של טסטוסטרון על שריר, אבל כנראה עם לא מעט אפקטים אנדרוגנית כגון גירוי [[ערמונית]] אצל גברים או [[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]] בנשים.{{הערה|Emerging drugs for sarcopenia: age-related muscle wasting}}
*'''[[דיאטה]], [[תזונה]] ו[[פעילות גופנית]]''': הערכה תזונתית אצל החולה יכולה להעיד על מצב של [[תת תזונה]] או אפילו אם יש סיכוי למצב של [[תת תזונה]], בנוסף לכך יכולים להיעזר בהערכה תזונתית כדי לקבוע אם הדיאטה מצליחה לשמור על [[מסת הגוף]] ואין מצב של ירידה במסת השריר. הגוף נחוץ להמון [[מרכבים תזונתיים]] ([[ויטמינים]], [[חלבונים]], [[סוכר]], [[נויטרנטים]] ועוד), רוב המרכיבים הללו מסופקים מהמזון שאנחנו אוכלים. לכן דיאטה נכונה יכולה לספק את הגוף במה שנחוץ לו ולא להגיע למצב של [[הריסת שירי]] כדי לקבל [[חלבון]] למשל. בנוסף לכך יש גם השפעה מאוד משמעותית ל[[פעילות גופנית|פעילות הגופנית]], מחקרים רבים מדברים בשבח [[אימון התנגודת]] בקרב זקנים תשושים עם סרקופניה משמעותית ועם כמה היא עוזרת בהחלמתם.
* ''' [[:en:Whole body vibration|WBV - Whole Body Vibration]]''': פותחה שיטה שהיא יחסית חדשה ולא פופולרית של הרעדת גוף כללית, [[:en:Whole body vibration|WBV ) Whole Body Vibration),]] כמחזקת שריר. הוכח מחקרית שהשיטה הזו מחזקת את השריר ועוזרת בהחלמה. "בשיטה זו עומדים על פלטפורמה שיוצרת [[הרעדה אנכית]] סינוסואידאליתסינוסואידיאלית בתדירות של 2.5 עד 40 הרץ, עם אמפליטודות של 10.5-2 מ"מ המועברות לגוף כדי לגרות את [[קולטני חישה|קולטני החישה]] של השריר. ההרעדה אמורה לשפעל [[יחידה מוטורית|יחידות מוטוריות]] שמשפיעות על הסיבים ה-[[:en:Skeletal striated muscle|Fast Twitch]], אלה שיש להם תפקיד [[טונוס|בכוח]] וב[[סיבולת]]. ההרעדה, כנראה, אינה רצויה לסובלים [[מאוסטאופורוזיס]] ומבעיות [[מפרקים]] קשות. הפעלה אחת נמשכת כ-30 דקות, ובמחקרים מדברים על 3 פעמים בשבוע במשך מספר חודשים. מחקר, שבדק הרעדת גוף כללית לעומת [[תרגול תנגודת]], הראה שהרעדה טובה מאוד בנשים זקנות. מחקר אחר הראה, שלהרעדת גוף כללית פוטנציאל למנוע או אף לתקן איבוד מסת שריר בגברים מעל 60.{{הערה|1=השיטה הזו מצוטטת ממאמר בלינק הזה, 1=http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=918&sheetid=71}} "{{הערה|1=http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=918&sheetid=71}}
 
==זכויות חולי ניוון שרירים בקופות החולים השונות בישראל==