כנף תקיפה קרקעית 2 (לופטוואפה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 32:
עם תחילת המלחמה בספטמבר [[1939]], לחמו טייסות הכנף במשימות תקיפה קרקעית במהלך [[המערכה בפולין]] ולאחר מכן ב[[המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה|מערכה על צרפת ועל ארצות השפלה]] ו[[הקרב על בריטניה]]. בשנת [[1941]] עם תחילת [[מבצע ברברוסה|המערכה כנגד ברית המועצות]] הועברה הכנף לחזית המזרחית, שם פעלו טייסות הכנף בהצלחה מרובה כנגד כוחות קרקעיים של [[הצבא האדום]] ומטרות אויב נייחות. במהלך [[1943]] הלופטוואפה החל בהדרגה להגביר את יכולות התקיפה הקרקעית שלו, מטוסי קרב כגון ה-Bf 109 וה-Fw 190 החלו לכלול דגמים בעלי פצצות או תותחים כנגד מטרות קרקעיות. גם מטוסי השטוקה (Ju 87) התפתחו לכיוון זה עם דגמי ה-D וה-G שכללו תותחי 20 מ"מ ו-37 מ"מ לירי במטרות קרקעיות משורינות, כגון טורי רכבי אויב או טנקים. עם שינוי זה כנפות התקיפה הקרקעית לא היו עוד מבוססות על מפציצי צלילה בלבד ולכן עברו יחידות אלו שינוי מבני ושמות הכנפות השתנה, כך שכנפי מפציצי צלילה (''Sturzkampfgeschwader'') השתנו לכנפי תקיפה קרקעית (''Schlachtgeschwader'').
 
מי שעתיד היה לקבל את הפיקוד על הכנף, [[הנס אולריך רודל]], קיבל ביולי [[1943]] את הפיקוד על להק III. רודל היה כוכב עולה מבין טייסי הכנף, הוא עזר לפתח טקטיקות תקיפה כנגד מטרות משוריינות והוא עצמו הצליח להשמיד מאות מטרות במהלך שירות הכנף בחזית המזרחית. להק III היה היחיד בכנף שהמשיך לעשות שימוש במטוסי ה-Ju 87, בעוד שלהק II עבר למטוסי [[פוקה וולף 190 Fw]] (בדגמי תקיפה קרקעית) לקראת סוף [[1942]] ולהק I עבר אף הוא למטוסים אלו ביוני [[1944]]. מטוסים אלו הגבירו את מידת הגמישות של טייסות הכנף ואיפשרו לעתיםלעיתים לשלוח את הטייסים למשימות ירות כנגד מטוסי אויב, כך להק II במהלך המערכה על [[חצי האי קרים]] ב-1944 מעבר למשימות התקיפה הקרקעית שלו, הצליח להפיל 247 ממטוסי [[חיל האוויר הסובייטי]] (לויטננט [[אוגוסט למברט]] הפיל בעצמו 70 מטוסים במהלך שלושה ימי לחימה).
 
בחודשי המלחמה האחרונים הצבא הגרמני היה במנוסה אל מול התקדמות [[הצבא האדום]], יחידות הכנף התקדמו גם הם בהדרגה לכיוון מערב כשהם מסייעים לכוחות הקרקעיים בקרבות הנסיגה. באפריל [[1945]] עם כניעת גרמניה בפתח, להק I הוצב ב[[אוסטריה]], להק II במערב [[צ'כיה]] ולהק III הוצב בסמוך ל[[פראג]]. שרידי הכנף תחת פיקודו של רודל העדיפו ליפול לידי צבא ארצות הברית ולא הצבא האדום ולכן יצאו החיילים ברכבים לכיוון מערב בעוד שרודל ומספר טייסים טסו מערבה עם מטוסיהם והסגירו את עצמם לידי האמריקאים בקיטסינגן ב-[[8 במאי]] [[1945]].