שטר הון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1אספ\2 |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 4:
==נייר ערך המיר==
'''שטר הון''' הוא סוג של נייר ערך המיר, הניתן להמרה ל[[מניה|מניות]]. התמורה שהתאגיד המנפיק מקבל בגין שטר ההון נמנית עם ההון העצמי של התאגיד. שטרי הון דומים מאוד ל[[כתב אופציה|כתבי אופציה]], אולם, בדרך כלל, אין להם מחיר מימוש (הסכום שאותו יש לשלם בעת ההמרה על מנת לקבל את מניית הבסיס) או תאריך פקיעה (המועד שלאחריו כתב האופציה חדל מלהקנות זכות המרה). לפיכך, כל התמורה שהתאגיד מצפה לקבל, עבור ה[[הקצאת מניות|הקצאה]] העתידית של המניות שתבוצע בעת המרת שטר ההון, משולמת לתאגיד כבר בעת הקצאת שטר ההון עצמו.
דוגמה לשטר הון שהוא נייר ערך המיר מהווים שטרי ההון שהוקצו על ידי [[טאואר-ג'אז|טאואר סמיקונדקטור בע"מ]] בין 2006 ל-2009,{{הערה|דיווחים לציבור שפורסמו על ידי הבורסה בשם טאואר סמיקונדקטור בע"מ [http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=213757 מיום 13.09.2006], [http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=387997 מיום 15.09.2008] ו[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=425036 מיום 11.02.2009].}} במסגרת הסדר חוב שערכה החברה עם חלק מנושיה. במספרם הגבוה ביותר (מיד לאחר הקצאתם), היו שקולים שטרי הון אלו לכ-250% מה[[הון עומד|הון העומד]] של מניות החברה, כך שהם יִצגו דילול פוטנציאלי נרחב למדי. עד סוף 2017, הומרו למניות, או יצאו מהמחזור באופן אחר, למעלה מ-95% משטרי הון אלו.
==אגרת חוב==
'''שטר הון''' הוא סוג של אגרת חוב, המתאפיינת במספר תכונות ייחודיות המבדילות אותה מאגרת חוב "רגילה". ראשית, לשטר הון יש מועד פדיון סופי רחוק מאוד ממועד הנפקתו –
לשטרי הון יש תכונות נוספות, המיועדות להקטין את יסוד ה"התחייבות" שבהם ולקרבם אל ה"הון", כגון העובדה שלרוב הם אינם מלווים ב[[שעבוד (בטוחה)|שעבוד]] כלשהו וכן הקביעה החוזית כי שטר ההון נדחה (subordinated) ביחס להתחייבויות אחרות של התאגיד המנפיק –
תכונות אלו של שטר ההון שימושיות בעיקר עבור תאגידים שהם [[בנק]]ים ומוסדות פיננסיים אחרים. בנקים מנפיקים שטרי הון על מנת לעמוד בדרישות של [[הלימות ההון]].{{הערה|[[מירב ארלוזורוב]] "[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=80079 הסיבות שמאחורי הנפקות שטרי ההון של הבנקים]" '''גלובס''' 27.09.1998.}} דרישות אלו מיועדות לשמר את יציבותם הפיננסית של הבנקים, על ידי הקפדה על יחס מינימלי, לכל הפחות, בין "הון" הבנק (המורכב מההון העצמי במובנו החשבונאי והמשפטי ומרכיבים "דמויי הון עצמי", לרבות התמורה בגין שטרי הון) לבין סך המאזן שלו. כך, שטרי הון מונפקים במטרה לקיים את הוראות משטר בזל (The Basel Accords), לרבות [[בזל 2]], הקובע מערך מדוקדק של הנחיות לפיהן אמורים בנקים לנהל את מבנה ההון שלהם. התמורה המתקבלת בגין שטרי הון נכללת ברבדים (tiers) הנמוכים של הון הבנק, אשר השאיפה הרגולטורית היא להרחיבם ככל האפשר. עבור הבנקים, הגדלת ה"הון" באמצעות שטרי הון עדיפה על פני הגדלתו באמצעות הנפקת מניות, שכן בדרך הראשונה נמנע דילולם של בעלי המניות הנוכחיים, הן בזכויות הכלכליות (לרבות [[דיווידנד]]) והן בזכויות הממשליות (לרבות ההצבעה ב[[אספה כללית|אספה הכללית]]).
| |||