וירטואליזציית אחסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1הפך
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 23:
* אפשרות להתאוששות מאסון על ידי העתקת המידע למרחקים גדולים בעזרת שימוש ב-Tcp/IP בצורה א-סינכרונית או מרחק קצר בצורה סינכרונית. ההבדל בין שתי השיטות הוא בעדכניות ועקביות המידע. בצורה הא-סינכרונית לא מובטח שכל המידע אכן ישוחזר, ואילו בשיטה הסינכרונית ההתאוששות היא אמינה יותר. יתרונה העיקרי של השיטה הא-סינכרונית הוא ביכולת להפיץ את המידע (שמהירותו מוגבלת על ידי מהירות האור) למרחקים רבים יותר. על מנת לקצר את זמן ה"אתחול" של הגיבוי ניתן להעתיק את הכוננים הבסיסיים למדיות שניתן לשלוח "בדואר רגיל" והן יהוו את "ההעברה הראשונית". בעזרת ווירטאליזציה ניתן להשתמש במדיות זולות (כולל שימוש ב[[אחסון ענן]]) לצורך הגיבוי כלומר ליצור אתר גיבוי זול אך פחות יעיל מאשר האתר המקורי. ניתן לגבות כפעולה יחידה ואז לשכפל את הנתונים כהעתקה מלאה תוך כדי אפשרות למשתמש לעבוד על עותק המידע בצורה מיידית גם לפני סיום ההעתקה בפועל. בחלק מהמקרים אפשר לכתוב את המידע על פי סוגי [[RAID]] שונים כשהדיסקים השונים מחוברים למשאבים שונים (מחשבים, חיבורי חשמל וכיוצ"ב). בצורה זאת ניתן להוזיל ולהקל את מלאכת השחזור.
* אפשרות להחליף את התשתית הפיזית (את הדיסקים ה"אמיתיים") מבלי לכבות את השרתים והאפליקציות הרצות בהם. פעולה זאת מתבצעת על ידי תוכנת הווירטואליזציה בצורה שקופה לשרתים אשר מבחינתם לא חשים בהבדל, שכן הם תמיד משתמשים בדיסקים וירטואלים.
* ביצוע Tiering, כלומר מידע הדרוש בתכיפות יימצא באמצעי אחסון מהירים וההפך מידע הפחות נדרש (למשל גיבויים) יכול להיות מאוחסן באמצעי אחסון איטיים וזולים יותר. ישנה אפשרות לבצע Tiering דינמי על ידי דגימת תכיפות השימוש או בשימוש בתובנות [[BI]] שמגדיר המשתמש. לדוגמה אזורים מסוימים בדיסקים יכולים לשבת בדיסקים פיזיים מהירים (ואף לדיסקים מבוססי [[זיכרון הבזק]] או זיכרון רגיל) ואחרים יכולים להיות מופנים לדיסקים איטיים (ואף שימוש בענן מחשוב). האלגוריתמים העוסקים בכך משיקים לעתיםלעיתים לאלגורתמי [[זיכרון מטמון#זיכרון מטמון של דיסק קשיח|זיכרון מטמון של דיסק קשיח]]. השימוש באפליקציה זאת מאפשר גם SLA{{כ}}{{אנג|Service-level agreement}}.
* שימוש בכוננים "רזים". ניתן לתת למשתמשים שטח אחסון גדול מאוד מבלי להקצות בפועל את כל שטח האחסון, אלא רק על פי דרישה. גישה דומה קיימת בשרתי [[דואר אלקטרוני]] דוגמת [[ג'ימייל]] שבהם ניתן למשתמשים שטח אחסון נרחב שאם אינם משתמשים בו, אין צורך בהקצאה "אמיתית" של שטח אחסון. על מנת ל"החזיר מקום" יש צורך בידע שנצבר במערכת ההפעלה לגבי שחרורי מקום (בצורה ישירה או על ידי אבחון).
* יצירת דיסק איתחול אחד המתאים למספר שרתים אשר כולם יקראו ממנו. בכך נחסכת מאחראי הרשת הכנת ועדכון גרסאות לכל שרת ושרת.
* בשימוש ב-DeDuplication (ביטול כפילות){{אנג|Data deduplication}} ניתן לחסוך בשטח אחסון על ידי בדיקת הכתיבות ואי שיכפולם במקרה של דמיון. בעבר הדבר בא, למשל, לידי ביטוי בעת ארכובים של מידע, שכן רוב המידע המאורכב אינו משתנה בין ארכוב לארכוב. חיזוק משאבי המחשוב והרצון לחיסכון בשטח אחסון הביא לכך שהתקנים מודרניים מבטלים כפילויות גם במידע ראשי ובלתי קבוע. מאחר שתוכנת הווירטואליזציה "רואה" את כל הרשת ביכולתה למצוא דמיון גם בין דיסקים שונים המשרתים שרתים שונים. את המידע "המקורי" שומרים לעתיםלעיתים על ידי שימוש ב[[פונקציית גיבוב]]. חלק מהתוכנות גם [[דחיסת נתונים|דוחסות]] את המידע על מנת לחסוך מקום נוסף. התוכנה יכולה גם "לדבר" עם [[מערכת קבצים|מערכת הקבצים]] שמותקנת על השרת ואז לדחוס בצורה מיטבית גם מידע שכבר דחוס (לדוגמה לפענח צרור תמונות דחוסות ולדחוס אותן מחדש). שימוש בשיטות אלו של חיסכון במקום, באות על פי רוב בתוספת של שימוש בכוננים רזים. יש ופעולות אלו מתבצעות באופן מקוון וישנם מקרים שהן מתבצעות ברקע. חלק גדול של התקנים מודרניים משלבים בין השיטות; הן כותבות למדיות מהירות קטנות, מבצעות את צמצומי המידע ואז כותבות למדיות הקבועות.
* הצפנת החומרה המיועדת לאחסון מפני גניבה פיזית של החומרה (להבדיל מהצפנה ברמת מערכת הקבצים).