רי צ'ון-הי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 1:
{{שם בסדר המזרחי|רי|שפה=קוריאני}}
[[קובץ:רי צ'אן-הי.jpeg|ממוזער|200px|רי צ'אן-הי במהלך מבזק החדשות על הצלחת הניסוי האטומי הצפון קוריאני]]
'''רי צ'אן הי''' (ב[[קוריאנית]]: '''리춘히''';{{כ}} נולדה ב-[[1943]]) היא מגישת חדשות לשעבר של הטלוויזיה של [[קוריאה הצפונית]] (KCTV). היא בולטת במיוחד בשל הטון הרגשני ולעתיםולעיתים המריר שלה, המתואר כ"מלא רגש", "מאיים במעורפל" ו"תוקפני".{{הערה|שם=מדן|1=[https://web.archive.org/web/20110112085603/www.kpajournal.com/storage/KPAJ-1-10.pdf Madden, Michael (2010). Bermudez, Joseph S., Jr., ed. "Ri Chun Hui" (PDF). KPA Journal. 1 (10): 4–5. Archived (PDF) from the original on 12 January 2011.]}}
==ראשית חייה==
רי נולדה ב-[[1943]] למשפחה ענייה בנפת טונגצ'ון שבמחוז גנגוון, בתקופת [[הכיבוש היפני בקוריאה]]. הסיבה לטיפוחה על ידי ממשלת קוריאה הצפונית הייתה בשל המעמד הכלכלי הנמוך שלה, שנחשב לסימן לנאמנות פוליטית במדינה. רי למדה [[מיצג|אומנות בימתית]] באוניברסיטת [[פיונגיאנג]] לתיאטרון וקולנוע ולאחר מכן החלה לעבוד בטלוויזיה הממלכתית של קוריאה הצפונית.
שורה 9:
לאחר פרישתה לגמלאות סיפרה רי לרשת תקשורת ממשלתית סינית שהיא ממשיכה לעבוד מאחורי הקלעים ולאמן את הדור הבא של מגישי החדשות.{{הערה|1=[https://www.washingtonpost.com/news/morning-mix/wp/2017/09/05/north-koreas-pink-lady-broadcaster-once-again-serves-up-earth-shaking-news-with-a-smile/?utm_term=.105744ffe6f1 Derek Hawkins, Count on North Korea’s ‘pink lady’ broadcaster for joyful news of bombs and missiles, Sep 5, 2017, washington Post]}}
==סגנון==
רי זכתה לשבחים מהרשויות הצפון קוריאניות בשל קולה המהדהד, הלך נפשה המרשים וצחות לשונה היוצאת מן הכלל. היא ידועה בשל סגנון ההגשה המלודרמטי שלה. לעתיםלעיתים תכופות היא מדברת בטון רועד וצוהל כאשר היא מהללת את מנהיג המדינה ולעומת זאת עם כעס מוחצן כאשר היא מגנה את המערב. לדבריו של בריאן ריינולדס מאייר, פרופסור באוניברסיטת דונסגו ומומחה לתעמולה צפון קוריאנית, הכשרתה התיאטרלית סייעה היטב לעבודתה, בהתייחס לראוותנות החזקה האופייניות לשידורים הצפון קוריאניים.{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20130618185850/www.theworld.org/2009/12/the-voice-of-north-korea/ Werman, Marco; Strother, Jason (8 December 2009). "The voice of North Korea". The World. Public Radio International. Archived from the original on 18 June 2013.]}}
 
ב-[[1994]], כאשר הודיעה רי על מותו של [[קים איל-סונג]], היא בכתה בזמן השידור. באופן דומה, כאשר היא הודיעה על מותו של [[קים ג'ונג-איל]] ב-[[2011]], היא נראתה כמי שכובשת את דמעותיה.{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20150915222532/thelede.blogs.nytimes.com/2011/12/19/with-word-of-leaders-death-come-tears-on-state-tv/ Harris, Elizabeth A.; Mackey, Robert (19 December 2011). "The Lede: On North Korean State Television, News of the Leader's Death and Floods of Tears". The New York Times. ISSN 0362-4331. Archived from the original on 15 September 2015.]}} סגנונה המלודרמטי הומחז כפרודיה בדמותה של "קים בונג צ'ה", כתבת צפון קוריאנית בתוכנית הטלוויזיה ה[[סינגפור]]ית בשפה האנגלית The Noose. סרטונים שלה עם כתוביות מסולפות הופיעו גם בפרק Put It Down בסדרה [[סאות' פארק]] ב-[[2017]].