מצוות תוכחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏דיני המצווה: ויקיזציה, ניסוח, תיקון קל.
שורה 23:
 
===מקרים שאין להוכיח===
* כשאין שום תועלת בהוכחהבתוכחה,{{הערה|תוספות למסכתעל {{בבלי|שבת |נה|א}}, ב [[ד"ה]] ואע"ג}} או שסביר שהחוטא עלולישנא לשונאואת עקבהמוכיח כך ואף להזיקויזיק לו אזי פטור הוא מהמצווה.,{{הערה|ביאור[[מגן הלכהאברהם]], סימן[[s:מגן תר"ח,אברהם ד"העל חייבאורח להוכיחוחיים תרח|אורח חיים תרח]] אות ג, בשם [[ספר חסידים]] סימן תיג}} אין להוכיח. ואמרודין חז"לזה מתבסס על התלמוד הבבלי: {{ציטוטון|ואמראמר [[רבי אילעא]] משום ר' [[רבי אלעזר ברבי שמעון]]: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, - כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. [[רבי אבא]] אומר: חובה, שנאמר{{הערה|{{תנ"ך|משלי|ט|ח}}}}: "אל תוכח לץ בןפן ישנאך"|{{בבלי|מסכת יבמות, דף |סה}}}}.
* ב[[מצווה מדרבנן]], או אפילו במצווה מהתורה הנלמדת כ[[הלכה למשה מסיני]] או מ[[י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן]] אך אינה רשומה ב[[תורה שבכתב]], נפסק כי "מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידין"; ואדם שרואה שגם אם יוכיח לא ישמעו לו, כדאי יותר שלא יוכיח, כך למשל אנו נזהרים שלא להוכיח את האנשים האוכלים בערב יום כיפור עד שחשכה, שכן מצוות תוספת [[יום הכיפורים]] היא מדרבנן, ולכן אין מוכיחים אותם, כי אנו יודעים שלא ישמעו לנו{{הערה|[[שולחן ערוך הרב]], הלכות סעודה המפסקת, [[אורח חיים]] סימן תר"ח}}.
* מצוות התוכחה קיימת רק באדם המוגדר כ"עמיתך" ("הוכח תוכיח את עמיתך"), כלומר - אדם שאינו [[משומד|פורק עול]]. אדם כזה אין כל מצווה או חובה להוכיחו.{{הערה|[[ביאור הלכה]] סימן תר"ח, [[דיבור מתחיל|ד"ה]] אבל אם}}.