תרומות ומעשרות – הבדלי גרסאות

תרומה גדולה ותרומת מעשר הן חלק מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]. מעשר ראשון נועד עבור הלויים, אשר הוקדשו גם הם לעבודה דתית ב[[בית המקדש]] ועל כן לא קבלו נחלה בארץ..

נוהג של מתן עשירית מן היבול, היה מקובל בתקופה העתיקה בעמים שונים, כאשר המעשר היה ניתן ל[[מקדש]] מקומי או כ[[מס]] ל[[מלך]]. ב[[בבל]] מתועדים מעשרות החל מ[[המאה ה-6 לפנה"ס]], וניתן לשער שנהגו אף קודם לתיעוד זה.{{הערה|מנחם הרן, אנציקלופדיה מקראית, מעשר עמ' 204}} ה[[צור (לבנון)|צור]]ים היו מעלים מעשרות למקדש [[מלקרת]], וכך נהגו גם ב[[קרתגו]].{{הערה|[[דיודורוס]], כ, 14}}

לגבי הגדרתם של גבולות ארץ ישראל לעניין הפרשת תרומות ומעשרות, בתלמוד ישנה הבחנה בין [[גבולות עולי מצרים]] ל[[גבולות עולי בבל]]. גבולות עולי מצרים הם המקומות שכבשם [[יהושע בן נון]] בכניסתו לארץ (נקרא גם 'קדושה ראשונה', חלה עד חורבן בית ראשון ופקעה), וגבולות 'עולי בבל' מציינים את ההתיישבות היהודית בימי [[שיבת ציון]], בראשית [[תקופת בית שני]] (נקרא גם 'קדושה שניה', וחלה גם כיום). גבולות עולי בבל מצומצמים יותר מגבולות עולי מצרים, ולדוגמה אינם כוללים את [[עכו]] ו[[בית שאן]].

*[[מתנות כהונה]]