סנחריב – הבדלי גרסאות

בשנת [[705 לפנה"ס]], בעקבות מותו של המלך [[סרגון השני]], פרצה שורת מרידות בכל רחבי האימפריה. בין השאר מרד רב ממדים במערב האימפריה האשורית שלובה על ידי ה[[מצרים העתיקה|מצרים]]. סנחריב, המלך החדש של אשור, דיכא ראשית כל את המרידות בבבל (ר' המשך הערך) ורק בשנת [[701 לפנה"ס]] התפנה לטפל במרד שבמערב האימפריה. הוא צעד למערב בראש כח של כ-200,000 איש{{מקור}}. [[צידון]] וערים [[פניקיה|פניקיות]] אחרות נכבשו, למעט [[צור (לבנון)|צור]]. גם [[אשדוד (עיר פלשתית)|אשדוד]], [[עמון]], [[מואב]] ו[[אדום (עם)|אדום]] נכנעו. ואולם, [[חזקיהו]], מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]], סירב להיכנע לאשור. יחד עם נסיכי [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]] ו[[עקרון (עיר מקראית)|עקרון]] התריסו כנגד הצבא האשורי, ובטחו בביצוריהם, בעזרת [[מצרים העתיקה|מצרים]] ובמקרה היהודי, בעזרת [[אלוהים (יהדות)|האלוהים]] במערכה נגד אשור. סנחריב ניצח את בני הברית המצריים והחל לצעוד ל[[ירושלים]], כאשר בדרך כבש 46 [[עיר|ערים]] [[ביצורים|בצורות]], ובהן [[תל לכיש|לכיש]], ושלח לגלות כ-200,150 נפש. [[מנסרת טיילור]], היא מנסרת סנחריב, מתארת את מסעו של סנחריב ליהודה:

|[19] שלא נכנע לעולי: 46 ערים בצורות,||[33] פאדי, מלך עקרון, וסילי-בל,

|[20] והערים הקטנות||[34] מלך עזה, נתתי אותן. וכך הקטנתי את אדמתו.||...

|[21] שהיו רבות באזור, בהרסם עם אילי ניגוח,||[37] ואשר לחזקיהו

|[22] על ידי הבאת כלי מצור ובהתקפות רגלים,||[38] תפארת מלכותי המאיימת ניצחה אותו, ו

|[30] כל אשר יצא משערי העיר, החזרתי לצערו.||[46] וכמו כן בנותיו, הרמונו, נשותיו וגבריו

תחילת שלטונו של סנחריב התאפיינה גם היא במרידות ברחבי האימפריה. מרידות אלה נוצלו גם על ידי העיר בבל. בשנת 703 לפנה"ס, אציל בבלי בשם [[מרדוך-זכיר-שומי השני]] ניצל את המהומה ועלה לשלטון למספר חודשים, הוא הורד מהשלטון באותה שנה על ידי המלך הכשדי [[מרדוך-אפלה-אידינה השני]] שהגיע והתקבל בבבל ברצון. הוא חידש את הברית עם עילם וגייס את כל ערי בבל הגדולות וכן את הארמים והכשדים. הצבא האשורי יצא לקרב נגדו ליד [[כיש]], הוא נמנע מעימות גלוי וברח משדה הקרב ולא חזר יותר לבבל. סנחריב כבש את בבל, בזז את ארמונו של מרדוך-אפלה-אידינה ואת ערי בבל המורדות ואת שבטי הארמים והכשדים שהתגוררו בדרום מסופוטמיה. הוא הגלה לאשור 208,000 חיילים ורכוש רב.{{הערה|אנציקלופדיה מקראית ה, עמ' 1063}} במקומו המליך סנחריב את [[בל-איבני]] אציל בבלי שחונך באשור. אבל גם הוא מרד, ובמקומו המליך סנחריב בשנת 699 לפנה"ס את בנו [[אשור-נדין-שומי]].

במהלך מסע מלחמה של סנחריב לעילם ב-694 לפנה"ס, איגפו העילמים את האשורים מצפון, ותפסו את בבל, כשהם שובים את אשור-נדין-שומי, ומעלים לשלטון אציל מקומי בשם [[נרגל-אושזיב]]. סנחריב שב וכבש את בבל ב-693 לפנה"ס, אך איבד אותה בשנית כשחזר להילחם בעילמים. הפעם עלה לשלטון אציל כשדי בשם [[מושזיב-מרדוך]], ששלט בבבל במשך 4 שנים.

סנחריב נלחם נגד מושזיב-מרדוך, עילם ובלי בריתם, על גדות החידקל, ב[[קרב ח'לולה]], שני הצדדים תיעדו את הקרב כניצחונם, תוצאות הקרב לא היו חד משמעיות ושני הצדדים טענו לניצחון. הקרב לא שינה את הסטטוס של המלכים הלוחמים משני הצדדים, אבל אשור נסוגה מהאזור.{{הערה|שם=כרוניקה|[https://books.google.co.il/books?id=5gUNVtrlr28C&pg=PA199&lpg=PA199&dq=Humban-nimena&source=bl&ots=HHaKr9BsAb&sig=iFhtUmSXlA4utNuktXejD3e5460&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwig9_WX9PfJAhWBOxQKHaGfAQIQ6AEILTAD#v=onepage&q=Humban-nimena&f=false Mesopotamian Chronicles] ערך על ידי Jean-Jacques Glassner‏Glassner,Benjamin Benjamin, עמ' 199}}

סנחריב נרצח בשנת [[681 לפנה"ס]] בידי בנו, [[ארד-מוליסו]] (הוא אַדְרַמֶּלֶךְ המקראי. במקרא צוין בן אחר בשם [[שראצר|שַׂרְאֶצֶר]], שלא ידועים כל פרטים אחרים עליו ויכול להיות ששמו הוא גלגול של מנכבדי הממלכה שלא היה בנו של סנחריב{{הערה|[http://ilanabc.co.il/?page_id=1614 וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו – על רצח סנחריב] מתוך ה[[פודקאסט]] [[דברי הימים (פודקאסט)|דברי הימים]], ד"ר [[אילן אבקסיס]]}}). לאחר הרצח, ולאחר שלא הצליח לתפוס את השלטון נמלט ארד - מוליסו לאוררטו (היא אררט המקראית). בכרוניקה הבבלית צוין כי האל [[מרדוך]], שכעס על סנחריב (בשל החרבת בבל, ולקיחת פסלו) גרם לבנו לרצוח אותו. את מקומו תפס [[אסרחדון]], אחד מבניו האחרים מאשתו [[נקיה-זכותו]]. "נקיה" הוא שם ב[[שפות שמיות|שפה שמית מערבית]], שתורגם ל[[אכדית]] "זכותו" שפירושו הוא טהורה/זכה.{{הערה|אהובה אשמן, תולדות חוה, בנות אמהות ונשים נוכריות במקרא, עמ' 296}}.