אגודת ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: פתח תקווה, לעיתים |
מ סקריפט החלפות (,), אחידות במיקום הערות שוליים, עד כה-עד אז, בעיני, |
||
שורה 1:
{{מפלגה
|אפיון=מפלגה חרדית
|כנסות=[[מועצת המדינה הזמנית]] ואילך
שורה 9:
|התמזגה לתוך=[[החזית הדתית המאוחדת]], עצמאית ו[[חזית דתית תורתית]] לחלופין, [[יהדות התורה]] ועצמאית לחלופין
|שם=אגודת ישראל}}
'''אגודת ישראל''' ('''אגו"י''') היא ארגון [[יהדות אורתודוקסית|יהודי אורתודוקסי]] שנוסד ב[[קטוביץ]] שב[[פולין]] ב[[י"א בסיוון]] [[תרע"ב]] ([[1912]]). מטרתה המוצהרת של האגודה הייתה "לפתור ברוח ה[[תורה]] וה[[מצווה]] את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי [[עם ישראל]]". אגודת ישראל עוסקת בענייני [[חינוך]], [[רווחה]], [[כשרות]] ותחומים רבים נוספים, כשהיא מונהגת על ידי [[מועצת גדולי התורה]], המורכבת מחשובי ה[[רב]]נים מבין תומכיה. האגודה מזוהה עם הפלג המרכזי של [[יהדות חרדית|היהדות החרדית]] ברחבי העולם, אך מאז פרישת מפלגת [[דגל התורה]] ה[[ליטאים (זרם)|ליטאית]] בשלהי [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], מייצגת התנועה ב[[ישראל]] בעיקר את הפלג ה[[תנועת החסידות|חסידי]].
הזרוע ה[[פוליטיקה|פוליטית]] של הארגון פעלה ב[[סיים]] של [[הרפובליקה הפולנית השנייה]], בסיים ה[[ליטא]]י וב[[סאימה]] הלטבי (בשלושתם, עד [[מלחמת העולם השנייה]])<!-- צריך לבדוק:
==הקמת אגודת ישראל==
שורה 30:
ועידת קטוביץ נערכה בשנת [[1912]], סיוון תרע"ב. לוועידה הגיעו כ-230 עסקנים מאירופה, אמריקה וארץ ישראל. הוועידה נמשכה יומיים ובראשה עמדו רבי חיים סולובייצ'יק (שבהמשך הסתייג מן התנועה), רבי [[מאיר שמחה הכהן]], רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי ועוד. בהזמנה לוועידה נכתבו 6 החלטות מוועידת הומבורג: ליכוד "היהדות הנאמנה", תמיכה בלימוד התורה במסגרות החינוך היהודי, שיפור המצב הכלכלי של יהודים בארצות מצוקה ובארץ ישראל, ארגון תמיכה ועזרה (כגון לצורך הגירה), הקמת ספרות ועיתונות חדורה ב"רוח היהדות האמיתית" וייצוג והגנה על היהדות החרדית כלפי חוץ.
מטרתה המרכזית של התנועה כפי שהוכרז בוועידה הייתה: "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל". דברי פתיחה נאמרו על ידי הרב אברהם הירש, יו"ר הוועד הזמני, ועל ידי מר וויינר, חבר עיריית קטוביץ. הנאום המרכזי היה של יעקב רוזנהיים, שהציב את המטרה "להחיות את המושג ההיסטורי כלל ישראל, הנישא על ידי התורה שהיא נשמת חייו, ולהגשימו על ידי אגודת ישראל בעולם התרבותי של ימינו, ובעזרת כל המכשירים הטכניים שיעמדו לרשותנו". נאומים בולטים נוספים נישאו על ידי הרב [[שלמה זלמן ברויאר]] והרב [[דוד צבי הופמן]]. בהמשך הוקראו מכתבי תמיכה של רבנים, בהם [[החפץ חיים]], רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], רבי [[ישראל פרידמן מצ'ורטקוב]], רבי [[שמואל בורנשטיין]] מ[[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]], הרב [[חיים ברלין]], הרב [[מאיר אריק]], רבי [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]], הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], ה[[רידב"ז]] והרב [[משה מרדכי אפשטיין]]. בוועידה הוקמה [[מועצת גדולי התורה]] ובה 11 חברים.
למחרת הוועידה, ב[[י"ג בסיוון]], נוסד ב[[קרקוב]] הסניף המקומי של אגודת ישראל ובהמשך נפתחו עוד מאות סניפים ברחבי אירופה. בפולין נרשמו 100,000 חברים בתנועה.
שורה 39:
במהלך מערכות הבחירות ל[[סיים]] הפולני ב־[[1930]] חברה אגודת ישראל לגוש הממשלתי, והצהירה על נאמנותה לממשלת פולין{{הערה|{{דבר|מ. נישטט|בפולין היהודית|1930/01/03|00203}}}}. במהלך שנים אלו חברה אגודת ישראל ב[[פולין]] למפלגות חילוניות כדוגמת [[הבונד]], מפלגת ה[[התבוללות|מתבוללים]] וה[[פולקיסטים]], במאבקה כנגד התנועות הציוניות וה[[ציונות דתית|ציונית-דתית]]{{הערה|{{דבר|משה קליינמאן|ה"אגודה" על פרשת דרכים|1941/07/06|00201}}}}. ב[[מערב אירופה]] היו חלק מאנשי התנועה המצדדים ב[[פולמוס הפרדת הקהילות|פירוד הקהילות]] ובהקמת קהילות דתיות נפרדות.
לצד אגודת ישראל פעלה תנועת הנשים [[בנות אגודת ישראל]]. התנועה כינסה ועידות והפעילה את תנועת הבנות [[בנות בתיה|בתיה]]{{הערה|{{הצפירה||הועידה השלישית של בנות אגודת ישראל|1931/04/28|00401}}{{ש}}{{הצפירה||הועידה השלישית של "בנות אגודת ישראל"|1931/04/29|00401}}}}. בראש התנועה עמדו [[שרה שנירר]] ו[[אליעזר גרשון פרידנזון]]{{הערה|שם=שנור|{{הצופה|אלתר שנור|בנוער היהודי בפולין|1939/01/23|00203}}}}. במסגרת תנועה זו פעלה [[הכשרה]] לנשים לקראת עלייה לארץ ישראל, על פי דרישת [[המשרד הארצישראלי]] להכשרה קודם לעלייה{{הערה|שם=שנור}}.
בתוך אגודת ישראל פעלה תנועת [[פועלי אגודת ישראל]], שנועדה לפועלים שהזדהו עם אגודת ישראל. התנועה עסקה ב[[זכויות עובדים]], כדוגמת [[פיטורים|פיטורי עובדים]] ממפעלים בבעלות יהודית בשל סירובם ל[[חילול שבת|חלל שבת]]. תנועה זו הייתה בעלת גוון ציוני יותר מאשר תנועת האם, מה שהוביל לחיכוכים{{הערה|{{דואר היום||מרד ב"אגודת ישראל" בפולניה|1933/05/10|00208}}}}. לתנועה זו יוחסה גם השפעה ממתנת על התנגדותה של אגודת ישראל לציונות, בשילוב עם תנועת הבת '[[צעירי אגודת ישראל]]' שהייתה גם היא בעלת גוון ציוני{{הערה|{{דואר היום||בקבוצן של "בנות יעקב" (חלק שני, הטור השמאלי מהכתבה)|1934/07/29|00202}}}}.
שורה 50:
===האגודה והציונות===
אגודת ישראל נוסדה כאמור, כמשקל נגד לתנועת הציונות. רבני האגודה התקיפו והתנגדו לתנועה הציונית ולתנועת המזרחי. בנוגע לסוגיית הקמת המדינה אגודת ישראל לא הביעה דעה. הרב [[יעקב רוזנהיים]] נימק זאת במכתבו ל[[משה בלוי]]: {{ציטוטון|למרות שגם אגודת ישראל... מתנגדת בהחלט להפיכת ארץ ישראל חבר עמים יהודי, כלומר ציוני, רואים את הדבר כלא חכם ולא לעניין למחות באופן רשמי בפני הממשלות היות שממילא אין סיכוי להגשמה. אם אגודת ישראל הייתה יוצאת בהתקפה חזיתית נגד תוכניות הבית הלאומי היהודי יהיה לציונים - ברגע שחלום הבית הלאומי יתנפץ להם - את התירוץ המאוד נח להם לטעון שאותו כשלון של 'העם היהודי' באשמת 'קנוניית' האורתודוקסיות האגודתית...}}. הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] שהוזמן לדבר בפני [[ועדת פיל]] מטעם אגודת ישראל התנגד להגבלת עליית יהודים ורכישת קרקעות בכל חלקי ארץ ישראל אך אמר שאיננו מורשים לכבוש את הארץ בחוזקה מידי הערבים ואמנם אם יושבי הארץ יקיימו את התורה נקווה שהערבים יטו את לבם אלינו לטובה. במברק ללורד פיל כתב שאגודת ישראל רואה במדינה חילונית סכנה לשמירת מצוות ושהוא מתפלל שלא יתגשם פתרון כזה{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=63377 ראו כאן צילום של המכתב].}}.
ב[[הכנסייה הגדולה|כנסייה הגדולה]] בשנת [[תרצ"ז]], בעקבות [[ועדת פיל]], הועלתה שאלת היחס להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. דעות הרבנים היו חלוקות בנידון. בין חברי מועצת גדולי התורה, הרב [[אלחנן וסרמן]], הרב [[יוסף צבי דושינסקי]], הרב [[אהרן קוטלר]], הרב [[מרדכי רוטנברג (אנטוורפן)|מרדכי רוטנברג]] מ[[אנטוורפן]] ועוד מרבני צ'כיה והונגריה, התנגדו להקמת המדינה, בעיקר מחשש שההנהגה הציונית החילונית תנהל את המדינה שלא ברוח היהדות ואף תרדוף את החרדים. לעומתם תמכו בהקמת מדינה אדמו"רי פולין (רבי [[אברהם מרדכי אלתר|אברהם מרדכי מגור]], רבי [[יצחק מנחם מנדל דנציגר]] מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], רבי [[דוד בורנשטיין]] מ[[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]], רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|אברהם יעקב פרידמן]] מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]], [[מרדכי שלום יוסף פרידמן|רבי מרדכי שלום יוסף מפשמישל]], [[משה פרידמן|רבי משה מבויאן]]) וכן [[ישראל פרידמן מצ'ורטקוב|רבי ישראל מצ'ורטקוב]], הרב [[זלמן סורוצקין]], נשיא המועצה הרב [[אהרן לוין]], ועוד. גם נשיא הכנסייה, הרב [[יהודה לייב צירלסון]], נאם בתוקף בעד הקמת המדינה, בנימוק שעלינו לתת לקדוש ברוך הוא לנהל את הדברים ו[[הצהרת בלפור]] היא מעשה ההשגחה{{הערה|יוסף פונד, פירוד או השתתפות, אגודת ישראל מול הציונות ומדינת ישראל, ירושלים תשנ"ט, עמ' 114}}. בנוגע לשלטון החילוני, אמר שאם יתאחדו כל החרדים יוכלו לקחת את השלטון. בנוסף, רבנים רבים הביעו מחאה על חלוקת ארץ ישראל, ששייכת כולה ליהודים. היו שהתנגדו לתוכנית החלוקה באמרם שהסכמה לה מהווה ויתור על חלקים מארץ ישראל, בניגוד לתורה. כנגדם פסק הרב חיים עוזר גרודזנסקי שהבעלות על ארץ ישראל אינה נפגמת בשל חתימה על חוזה בינלאומי. נושא נוסף שעלה היה פועלי ארץ ישראל. רבנים רבים דיברו בדבר החיוב לחזק את הפועלים החרדים בארץ ישראל, בפרט בהתקרב שנת [[שמיטה]].
שורה 56:
בשל הקושי להכריע בין שני המחנות, המועצה לא הכריעה בסוגיה. בהחלטה נאמר כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל מאת ה'. בגלל העוונות עם ישראל גלה מארצו והוא יחזור אליה על ידי המשיח. 2. מדינה בארץ ישראל שלא תתנהל על פי ההלכה אינה מדינה יהודית, ושכל דיון לגבי המדינה ללא נציגי החרדים אינו תקף. 3. התנגדות ל[[תוכנית החלוקה]]. 4. קריאה לעזור לפועלי ארץ ישראל החרדיים ועזרה ליישוב החרדי בארץ ישראל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12084&st=&pgnum=9 החלטת מועצת גדולי התורה] ב[[הפרדס]], שנה י"א, חוברת ו', אתר [[היברובוקס]].}}.
סיבות ההתנגדות למדינה כפי שנכתבו במכתבו של רבי יעקב רוזנהיים הן: 1. הקמת המדינה על ידי הציונים לא תהיה תורנית ואף לא באופן מינימלי. 2. [[שלוש השבועות|האיסור לכבוש את הארץ בכוח]]. 3. מאבק של חצי מיליון יהודים נגד ערביי הסביבה הוא פשע נגד היהודים הן מבחינה צבאית והן מבחינה פוליטית{{הערה|ראו הערה הבאה.}}.
גם בשנת [[תש"ה]], לאחר שרעיון הקמת המדינה כבר היה יותר באופק, לא התנגדה אגודת ישראל באופן רשמי להקמתה, וכפי שנימק הרב דושינסקי במכתב התשובה לרבי יעקב רוזנהיים שמלבד זאת שההערכה היא שהציונים לא יצליחו להשיג הסכמה להקמת מדינה, כמו כן התנגדות להקמת מדינה מצד שומרי התורה תגרום לחילול ה' כאילו דווקא האדוקים אינם חפצים בארצם, וכמו כן, הם לא יבינו את ההתנגדות לנוכח הדרישה של אגודת ישראל לתת אשרת עלייה לכל החפצים מה שהתפרש אצלם כתמיכה במדינה{{הערה|חלקים מהפסקה מבוססים על פי מסמכים מארכיון אגודת ישראל שמזכיר דוד נחמן רוטר, מוסף קהילות של [[המבשר (יומון)|העיתון המבשר]], מס' 155.}}.
שורה 63:
ב-[[1912]] החלה הפעילות הרשמית של אגודת ישראל בארץ ישראל, למרות שבפועל רק ב-[[1918]] החל לפעול, וחבריו היו בעיקר אנשי [[היישוב הישן]]. ב-[[1917]] פורסמה [[הצהרת בלפור]] שחייבה את אגודת ישראל להתייחס לנושא ארץ ישראל. יחס שאמור לשקף את מערכת היחסים העתידית עם התנועה הציונית. אגודת ישראל בירושלים קמה על רקע הפולמוס סביב הקמת [[הרבנות הראשית]] ומינויו של [[הרב קוק]] לרבה האשכנזי של ירושלים, והתרכזו בה גורמים קיצוניים יחסית מקרב אנשי היישוב הישן. מנהיגה החל משנת [[1924]] היה [[משה בלוי]]. אגודת ישראל בירושלים לחמה כנגד הרב קוק והרבנות הראשית, דגלה בהתבדלות והתנגדה לשיתוף פעולה עם מוסדות ציוניים וחילונים.
רציחתו של [[יעקב ישראל דה האן]] ב-[[1924]] הייתה אחת נקודות השיא במתיחות בין אגודת ישראל לבין התנועה הציונית. דה האן היה [[דובר (מקצוע)|דובר]] הסניף הארץ ישראלי של התנועה. פעולותיו המדיניות הציגו את [[היישוב הישן]] ואת אגודת ישראל, שעדיין הייתה חלק מתוכו, כ[[בגידה|בוגדים]], הן בעיני הציונים ביישוב והן
[[מאורעות תרפ"ט]], שפגעו בעיקר ב[[היישוב הישן|יישוב הישן]], זעזעו את ראשי אגודת ישראל, שהבינו את הצורך באיחוד כוחות עם [[היישוב|היישוב החדש]] אל מול האיום [[ערבים|הערבי]].
ב-[[1933]] הוקם בארץ ישראל ארגון [[פועלי אגודת ישראל]] שבראשו עמד [[בנימין מינץ]]. מטרתו הייתה לתת מענה לפועלים ה[[יהדות חרדית|חרדים]] שעד
במהלך תקופת [[המנדט הבריטי]] (וביחוד בתקופת [[העלייה הרביעית]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ ישראל]] רבים מאנשי אגודת ישראל מאירופה, בעיקר יוצאי [[יהדות גרמניה|גרמניה]] ו[[יהדות פולין|פולין]], שהתיישבו בעיקר בתוך היישוב החדש ותמכו ביישוב הארץ ושיתוף פעולה מסוים עם מוסדות ציוניים ודתיים. פועלי אגודת ישראל והסניף הפולני, שלומי אמוני ישראל, דחפו את התנועה להשתתפות בבניין הארץ ולחיזוק הקשר עם הציוניים. הצטרפות קבוצות אלו לאגודת ישראל בארץ, בראשות [[יצחק ברויאר]] ו[[יצחק מאיר לוין]], הובילה למתחים והתנגשויות על רקע אידאולוגי עם הקבוצה הירושלמית. כבר ב־[[1935]] פרש פלג בראשות הרב [[עמרם בלוי]] שהתנגד בתוקף לשיתוף פעולה עם הציונות ולהשתתפות בבניין ארץ ישראל. פלג זה נקרא "חברת החיים", והיווה את הבסיס לקבוצת [[נטורי קרתא]].
שורה 80:
בשנת [[1941]] ערכה התנועה בארץ ועידה ארצית ראשונה ב[[פתח תקווה]], בהשתתפות כל הקבוצות הפנימיות וארגוני הבת. בוועידה זו גבר כוחם של מחנה יוצאי גרמניה ופולין על הקבוצה הירושלמית, דבר שהוביל להתמתנות מדיניותה של אגודת ישראל בארץ{{הערה|{{דבר|משה קליינמאן|ה"אגודה" על פרשת דרכים|1941/07/06|00201}}{{ש}}{{דבר|משה קליינמאן|(חלק שני)|1941/07/07|00201}}}}. בוועידה השתתפו כ-800 צירים, מתוכם כ-100 נשים מארגוני [[בנות אגודת ישראל]] ו[[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|{{המשקיף||הועידה הארצית של "אגודת ישראל" בפ"ת|1941/06/03|00402}}}}.
בשלהי [[1942]] יזם ה[[האמרי אמת|האדמו"ר מגור]], בשיתוף עם [[כנסת ישראל]] ו[[הרבנות הראשית]], אירוע [[צום]] ו[[תפילה (יהדות)|תפילה]] ב[[בית הכנסת החורבה]], על רקע הידיעות שהתפרסמו על [[השואה]]. הרב [[יוסף צבי דושינסקי]], שהיה ראש [[העדה החרדית]] ואחד ממנהיגי אגודת ישראל, התנגד להשתתפות באירוע בשל תפיסת ההתבדלות והתנגדות לשיתוף פעולה עם גופים חילוניים. הוא הכריז על עצרת צום ותפילה נפרדת. התנגדות זו יוחסה להשפעתם של אנשי קבוצת [[נטורי קרתא]]. ההתנגדות הובילה למשבר בין הפלגים של אגודת ישראל בארץ, שכלל אף אירוע אלים{{הערה|{{הצופה||בעקבות הימים|1942/12/14|00201}}{{ש}}{{הצופה||מתעלולי ה"נטורי קרתא"|1942/12/07|00431}}}}). כעבור מספר שנים התפצלו אגודת ישראל והעדה החרדית הירושלמית (עליה השתלטו אנשי נטורי קרתא){{הערה|[[חיים שלם]], [http://old.lifshiz.macam.ac.il/tafrit/odot/maim/maimtassach/shale.pdf מנהיגותו של האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל לנוכח הידיעות על גורל יהודי אירופה]}}.
פרשת [[ילדי טהראן]], ב-[[1943]], סימלה את נקודת השפל במעמדה של אגודת ישראל, שכן הנושא יושב בין [[עליית הנוער]] ל[[תנועת המזרחי]] מבלי שאגודת ישראל תוכנס להסכם הפשרה. במהלך פרשה זו סירבה אגודת ישראל לקבל תקציבים מעליית הנוער להחזקת הילדים (תקציבים שניתנו לכל המוסדות שקיבלו לרשותם ילדים), מחשש שתקצוב יוביל לדרישות כלפי מוסדות אגודת ישראל{{הערה|{{דבר||התרוצצות ב"אגודת ישראל"|1943/09/08|00420}}}}.
שורה 89:
==פעילות לאחר קום המדינה==
לאחר [[השואה]] באירופה וההחלטה על הקמת [[ישראל|מדינת ישראל]] נקטה אגודת ישראל גישה חיובית יותר כלפי המדינה בתקווה שזו תלך בדרך התורה ובשאיפה להשפיע על אופייה. עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]] אף קרא מרכז אגודת ישראל בירושלים לכלל הגברים החרדים הצעירים בעיר להתגייס למלחמה במסגרת המפקד הכללי ב[[היישוב|יישוב]] עליו הוחלט אז
לאור תקוות אלו ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות]] ל[[האספה המכוננת|אספה המכוננת]], היא הכנסת הראשונה, ב-[[1949]] התמודדה אגודת ישראל במסגרת [[החזית הדתית המאוחדת]] עם [[המזרחי]], [[הפועל המזרחי]] ו[[פועלי אגודת ישראל]]. בנוסף, שר מטעמה של אגודת ישראל, [[יצחק מאיר לוין]], כיהן בממשלה הראשונה. אך לאחר המשברים הראשונים בענייני חינוך העולים, חזרה אגודת ישראל לעמדה היותר מסויגת שלה כלפי המדינה. ב[[הבחירות לכנסת השנייה|בחירות לכנסת השנייה]] התמודדה המפלגה בנפרד, כאשר במערכת הבחירות התעמתו תומכי המפלגה עם תומכי מפלגת פועלי אגודת ישראל שהתמודדה עצמאית{{הערה|{{חרות||פועלי האגודה פוצצו אסיפה של האגודה|1951/07/16|00433}}}}. לאחר הבחירות הצטרפה ל[[ממשלת ישראל השלישית]], עם כהונתו של הרב לוין כשר הסעד. ב-[[23 בספטמבר]] [[1952]], עזבה את הקואליציה ביחד עם פועלי אגודת ישראל, על רקע נושא גיוס נשים לצה"ל, ומאז ועד [[המהפך]] ב-[[1977]] לא הצטרפה לקואליציה. בבחירות לכנסות ה[[הבחירות לכנסת השלישית|שלישית]], ה[[הבחירות לכנסת הרביעית|רביעית]], וה[[הבחירות לכנסת השמינית|שמינית]] התמודדה במסגרת [[חזית דתית תורתית]] ביחד עם פועלי אגודת ישראל.
שורה 112:
===בד"צ אגודת ישראל===
[[קובץ:AgodeLogo.svg|שמאל|ממוזער|180px|לוגו הכשרות]]
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] הקים [[מנחם פרוש]] [[בד"צ]] - [[בית דין]] ו[[כשרות|מערכת כשרות]], כאלטרנטיבה למוסדות המקבילים של [[העדה החרדית]]. מערכת הכשרות אינה נחשבת כמשתווה לרמתם של העדה החרדית או הכשרו של [[משה יהודא ליב לנדא|הרב לנדא]], וסומכים עליה בעיקר [[חסידי גור]]. מספר המוצרים והמפעלים שמערכת הכשרות מפקחת עליהם קטן יחסית. הבולטת שבהם הייתה מחלבת [[טרה (מחלבה)|טרה]]. מערכת השחיטה של הבד"צ התאחדה בשנת [[2010]] למערכת "[[התאחדות קהילות החרדים בארץ הקודש]]" שנסגרה זמן מועט אחר כך.
על חברי הבד"צ נמנו בין היתר הרב [[יצחק פלקסר]], ראש [[ישיבת שפת אמת]] שכיהן כ[[אב
==המפלגה כיום==
שורה 127:
! bgcolor="#87cefa" | אחוז
|- bgcolor="#efefef"
| "א" - הסיעה המרכזית
| [[יהודה מאיר אברמוביץ]]
| 3,895
שורה 142:
| 21.36%
|-
| "מ" - הסיעה המאוחדת
| [[שלמה יעקב גרוס]]
| 1,740
שורה 203:
| 2 נציגים: [[מאיר דוד לוינשטיין]], [[יצחק מאיר לוין]]
|-
| '''הכנסת ה-1 (1949) במסגרת החזית הדתית המאוחדת'''
| 2 מנדטים (מתוך 16 ל[[חזית דתית מאוחדת|רשימה]] כולה): [[מאיר-דוד לוונשטיין]], [[יצחק-מאיר לוין]], [[אליהו מזור]]
| ב-[[11 במרץ]] [[1949]] פרש מהכנסת [[משה קלמר]] חבר [[הפועל המזרחי]]. החליף אותו אליהו מזור.
|-
| '''הכנסת השנייה (1951)'''
| 3 מנדטים:, [[יצחק-מאיר לוין]], [[אברהם דויטש]], [[שלמה לורינץ]], [[זלמן בן-יעקב|זלמן יענקלביץ]]
| ב-[[25 במאי]] [[1953]] נפטר אברהם דויטש. החליף אותו זלמן בן יעקב. לרשימת מועמדים מלאה ראו [http://www.idi.org.il/media/512582/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%202-%20%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%A2%D7%9D%20%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf כאן]
|-
| '''הכנסת השלישית (1955) במסגרת חזית דתית תורתית'''
| 3 מנדטים (מתוך 6 ל[[חזית דתית תורתית|רשימה]] כולה): [[זלמן בן-יעקב|זלמן יענקלביץ]], [[יצחק-מאיר לוין]], [[שלמה לורינץ]]
| ב-[[3 בנובמבר]] [[1955]] שינתה הסיעה את שמה ל"אגודת ישראל-פועלי אגודת ישראל".
|-
| '''הכנסת הרביעית (1959) במסגרת חזית דתית תורתית'''
| 3 מנדטים (מתוך 6 ל[[חזית דתית תורתית|רשימה]] כולה): [[שלמה-יעקב גרוס]], [[יצחק-מאיר לוין]], [[שלמה לורינץ]], [[מנחם פרוש]]
|
* ב-[[9 באוגוסט]] [[1960]] התפלגו המפלגות אגודת ישראל ו[[פועלי אגודת ישראל]] שהרכיבו את החזית הדתית התורתית לשתי סיעות נפרדות.
* ב-[[30 במאי]] [[1961]] נפטר בנימין מינץ חבר פועלי אגודת ישראל. החליף אותו שלמה-יעקב גרוס.
|-
| '''הכנסת החמישית (1961)'''
| 4 מנדטים: [[שלמה-יעקב גרוס]], [[יצחק-מאיר לוין]], [[שלמה לורינץ]], [[מנחם פרוש]]
| לרשימת מועמדים מלאה ראו [http://www.idi.org.il/media/513162/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%205-%20%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%20%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf כאן]
|-
| '''הכנסת השישית (1965)'''
| 4 מנדטים: [[שלמה-יעקב גרוס]], [[יצחק-מאיר לוין]], [[שלמה לורינץ]], [[מנחם פרוש]]
|
* לרשימת מועמדים מלאה ראו [http://www.idi.org.il/media/513278/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%206-%20%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%20%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf כאן]
|-
| '''הכנסת השביעית (1969)'''
| 4 מנדטים: [[יהודה מאיר אברמוביץ]], [[שלמה-יעקב גרוס]], [[יצחק-מאיר לוין]], [[שלמה לורינץ]], [[יעקב מזרחי (חבר הכנסת)|יעקב מזרחי]], [[מנחם פרוש]]
|
* ב-[[7 באוגוסט]] [[1971]] נפטר יצחק מאיר לוין. החליף אותו יהודה מאיר אברמוביץ.
* ב-[[27 בנובמבר]] [[1972]] פרש מהכנסת שלמה יעקב גרוס. החליף אותו יעקב מזרחי.
|-
| '''הכנסת השמינית (1973) במסגרת חזית דתית תורתית'''
| 3 מנדטים (מתוך 5 ל[[חזית דתית תורתית|רשימה]] כולה): [[יהודה מאיר אברמוביץ]], [[שלמה-יעקב גרוס]], [[שלמה לורינץ]], [[מנחם פרוש]]
|
* ב-[[23 בנובמבר]] [[1975]] פרש מהכנסת מנחם פרוש. החליף אותו שלמה-יעקב גרוס.
* ב-[[15 במרץ]] [[1977]] התפלגו המפלגות אגודת ישראל ו[[פועלי אגודת ישראל]] שהרכיבו את החזית הדתית התורתית לשתי סיעות נפרדות.
|-
| '''הכנסת התשיעית (1977)'''
| 4 מנדטים: [[יהודה מאיר אברמוביץ]], [[שלמה-יעקב גרוס]], [[שלמה לורינץ]], [[מנחם פרוש]]
|-
| '''הכנסת העשירית (1981)'''
| 4 מנדטים: [[שמואל הלפרט]], [[שלמה לורינץ]], [[מנחם פרוש]], [[אברהם יוסף שפירא]]
|-
שורה 253:
| '''הכנסת ה-12 (1988)'''
| 5 מנדטים:
* אגודת ישראל: [[שמואל הלפרט]], [[אליעזר מזרחי]], [[משה-זאב פלדמן]], [[מנחם פרוש]]
* פועלי אגודת ישראל: [[אברהם ורדיגר]]
| פרש מהסיעה ב-[[25 בדצמבר]] [[1990]] והקים את סיעת היחיד "גאולת ישראל".
|-
| '''הכנסת ה-13 (1992) במסגרת יהדות התורה'''
| 3 מנדטים (מתוך 4 ל[[יהדות התורה|רשימה]] כולה): [[שמואל הלפרט]], [[מנחם פרוש]], [[אברהם יוסף שפירא]]
פועלי אגודת ישראל: [[אברהם ורדיגר]]
|
* ב-[[28 ביוני]] [[1994]] פרש מהכנסת מנחם פרוש במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו אברהם ורדיגר.
* ב-[[28 ביוני]] [[1994]] פרש מהכנסת שמואל הלפרט במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו [[משה גפני]] חבר [[דגל התורה]].
* ב-[[8 באפריל]] [[1996]] התפלגו המפלגות אגודת ישראל ו[[דגל התורה]] שהרכיבו את [[יהדות התורה]] לשתי סיעות נפרדות, על מנת לזכות במימון מפלגות מוגדל לקראת [[הבחירות לכנסת ה-14]].
|-
| '''הכנסת ה-14 (1996) במסגרת יהדות התורה'''
| 2 מנדטים (מתוך 4 ל[[יהדות התורה|רשימה]] כולה): [[שמואל הלפרט]], [[אברהם לייזרזון]], [[מאיר פרוש]]
|
* ב-[[23 באוקטובר]] [[1998]] פרש מהכנסת [[משה גפני]] חבר דגל התורה במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו אברהם לייזרזון.
* ב-[[23 בפברואר]] [[1999]] התפלגו המפלגות אגודת ישראל ו[[דגל התורה]] שהרכיבו את [[יהדות התורה]] לשתי סיעות נפרדות, על מנת לזכות במימון מפלגות מוגדל לקראת [[הבחירות לכנסת ה-15]].
|-
| '''הכנסת ה-15 (1999) במסגרת יהדות התורה'''
| 3 מנדטים (מתוך 5 ל[[יהדות התורה|רשימה]] כולה): [[שמואל הלפרט]], [[יעקב ליצמן]], [[מאיר פרוש]]
| רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי דגל התורה, ראו [http://www.knesset.gov.il/elections/asp/party.asp?id=7 כאן].
|-
| '''הכנסת ה-16 (2003) במסגרת יהדות התורה'''
| 3 מנדטים (מתוך 5 ל[[יהדות התורה|רשימה]] כולה): [[ישראל אייכלר]], [[יעקב ליצמן]], [[מאיר פרוש]], [[שמואל הלפרט]]
|
* רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי דגל התורה, ראו [http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/lists/list.asp?id=26 כאן].
* ב-[[12 בינואר]] [[2005]] התפלגו המפלגות אגודת ישראל ו[[דגל התורה]] שהרכיבו את [[יהדות התורה]] לשתי סיעות נפרדות. לקראת [[הבחירות לכנסת ה-17]] הודיעו כי ישובו להתמודד ברשימה משותפת.
* ב-[[23 בפברואר]] [[2005]] פרש מהכנסת ישראל אייכלר במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו שמואל הלפרט.
|-
| '''הכנסת ה-17 (2006) במסגרת יהדות התורה'''
| 4 מנדטים (מתוך 6 ל[[יהדות התורה|רשימה]] כולה): [[יעקב ליצמן]], [[מאיר פרוש]], [[שמואל הלפרט]], [[יעקב כהן (חבר כנסת)|יעקב כהן]], [[יהושע פולק]]
|
* רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי דגל התורה, ראו [http://www.knesset.gov.il/elections17/heb/list/list.asp?id=59 כאן].
* ב-[[31 ביולי]] [[2008]] פרש מהכנסת יעקב כהן במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו [[אורי מקלב]] נציג דגל התורה.
* ב-[[18 בדצמבר]] 2008 התפלגו המפלגות אגודת ישראל ודגל התורה שהרכיבו את [[יהדות התורה]] לקראת [[הבחירות לכנסת השמונה עשרה]] לשתי סיעות נפרדות.
* ב-[[26 בינואר]] 2009, נפטר חבר הכנסת [[אברהם רביץ]] מדגל התורה ובמקומו נכנס לכנסת נציג אגודת ישראל [[יהושע פולק]].
|-
| '''הכנסת ה-18 (2009) במסגרת יהדות התורה'''
| 3 מנדטים (מתוך 5 ל[[יהדות התורה|רשימה]] כולה): [[יעקב ליצמן]], [[מאיר פרוש]], [[אליעזר מוזס]], [[ישראל אייכלר]]
|
* מועמד בולט ברשימה שלא נכנס לכנסת: [[יעקב אשר גוטרמן|יעקב גוטרמן]]. (רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי דגל התורה, ראו [http://www.knesset.gov.il/elections18/heb/list/List.aspx?ListId=97 כאן]).
* ב-[[6 בפברואר]] [[2011]] מאיר פרוש התפטר מהכנסת ובמקומו נכנס [[ישראל אייכלר]]
|-
שורה 325:
* {{עיונים בתקומת ישראל|[[ישעיהו ליבמן]]|הצטרפות החרדים לקואליציה הממשלתית לאור תגובתם למלחמת יום הכיפורים|3|libman|1993, עמ' 398-380}}
* {{הציונות|יוסף פונד|סימבוליות ציונית בסמלי אגודת ישראל|23/5|{{כ}}כרך כג, 2001, עמ' 47-35}}
* אסף קניאל, [http://humanities1.tau.ac.il/zionism/templates/ol_similu/files/israel8/Asaf_Israel8_Kaniel.pdf פוליטיקה אורתודוקסית: המזרחי מול אגודת ישראל בפולין, 1939-1916], '''[[ישראל (כתב עת)|ישראל]]''' 8, 2005, עמ' 71-30
* [[מנחם פרידמן]], '''[http://jiis.org.il/.upload/haredcom.pdf החברה החרדית - מקורות, מגמות ותהליכים]''', באתר [[מכון ירושלים לחקר ישראל]]
* {{הארכיון הציוני|"אגודת ישראל"}}
| |||