פצוע דכא וכרות שופכה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה חלקית, הסרת קישורים עודפים |
|||
שורה 2:
==מקור האיסור==
מקור האיסור מופיע ב[[ספר דברים]]: {{ציטוטון|לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'.|{{תנ"ך|דברים|כג|ב}}}}.
על פי ה[[תורה שבעל פה]], האיסור 'לבוא בקהל ה' מתפרש במובן של איסור לישא אשה יהודיה כשרה, ולא בצורך להיות מורחק מהציבור כ[[נגע הצרעת|מצורע]].
ה[[משנה]] ב[[מסכת יבמות]] מבארת את הפסוק המקראי:
{{ציטוט|תוכן=איזהו פצוע דכא? כל שנפצעו ה[[
פצוע דכה פסול מלבוא בקהל רק כשאשכיו נפגעו [[סריס אדם|בידי אדם]], אבל אם הפגיעה היא [[מום מולד]] ([[סריס חמה]], ולדעות שונות גם אם המום הוא תוצאה של [[מחלה]], ולא של [[פציעה]]) - מותר לישא אשה כשרה ('לבוא בקהל')
לאנשים אלו מותר לשאת [[גר|גיורת]] ו[[שפחה]] משוחררת וכן [[נתינים|נתינה]] וספק ממזרת - [[עשרת היוחסין|אסופי ושתוקי]], שאינם נחשבים 'קהל ה', אך לא עם [[ממזר
==הגדרת פצוע דכא וכרות שופכה==
ה[[משנה]] ב[[מסכת יבמות]] אומרת:
{{ציטוט|תוכן= ואם נשתיר מה[[עטרה (פין)|עטרה]] אפילו כחוט השערה, כשר.|מרכאות=כן|מקור={{משנה|יבמות|ח|ב}}}}
כלומר: אם נשאר חתיכה קטנה בעובי של שערה של
ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אבן העזר|ה|ב}}}} מוסיף עליהם עוד חלק באיבר שגורם בפציעתו לפסילת האדם, "השבילים שבהם נתבשל שכבת הזרע, והם הנקראים חוטי ביצים" דהיינו [[צינור הזרע|צינורות הזרע]]. גם פגיעה בחלק זה מגדירה את האדם כפצוע דכה
ה[[ספרי]] מביא הבדל אחר ביניהם:
שורה 29:
==אמנון ותמר==
מוכר הסיפור התנ"כי{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|יג}}}} על [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]] ו[[תמר (בת דוד)|תמר]] בני [[דוד המלך]]. אמנון [[בכור
בכל מקרה, כתוב שם פסוק מוזר מאוד:
{{ציטוט|תוכן=וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד כִּי גְדוֹלָה הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שְׂנֵאָהּ מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|שמואל ב|יג|טו}}}}
המפרשים נחלקו בפירוש פסוק
אחת השיטות לפירוש הפסוק
==ראו גם==
|