רואה חשבון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tmorid (שיחה | תרומות)
כל מיני דברים. הסברתי דברים מסוימים בדף השיחה.
שורה 15:
לימודי ראיית החשבון בישראל נעשים לרוב במוסדות אקדמיים כמו אוניברסיטאות או מכללות. אף על פי שקיימת אפשרות ללמוד את החומר הנדרש באופן עצמאי ולגשת בצורה עצמאית למבחנים של מועצת רואי החשבון, מעט מאוד בוחרים באפשרות זו.
 
הלימודים מתחלקים לשלושה תחומים עיקריים - ביקורת, חשבונאות פיננסית וקורסים נוספים. במסגרת קורסי הביקורת לומדים הסטודנטים לראיית חשבון כיצד לבצע ביקורת בחברות, מהם הדברים הנדרשים בבדיקה של חברות ציבוריות, כיצד לעשות ביקורת למערכות המידע שלהן ועוד. מטרת הביקורת על הדוחות הכספיים, שהיא בעצםתפקידו התפקיד שמבצעשל רואה חשבון מבקר (שעובד בפירמת רואי חשבון), היא לוודא שהדוחות הכספיים שמפרסמת חברה תואמים את המצב הכספי שלה ומציגים אותו בצורה נאותה. כלומר, שאכן הדוחות הכספיים משקפים את מצב החברה כפי שהוא באמת ולפי הכללים המקובלים. בכך מאפשרים רואי החשבון לציבור, לרשויות ולמשתמשים נוספים בדוחות, להנותלהסתמך על מאמינותמהימנות המידע המופיע בהם.
 
במסגרת החשבונאות הפיננסית לומדים הסטודנטים כיצד להכין את הדוחות הכספיים לפי תקני דיווח פיננסיים בינלאומיים (IFRS). בעצם זהו הצד של רואי החשבון אשר עובדים בחברות עצמן ולא בפירמות ראיית החשבון. במהלך הלימודים לומדים הסטונדטים כיצד להציג בדוחות הכספיים את מצב החברה בהתאם לתקנים השונים. לדוגמה, כיצד להציג רכוש קבוע, מלאי, התחייבויות פיננסיות ועוד.
שורה 38:
# [[דלויט טוש טומטצו|Deloitte]] - ברייטמן אלמגור זהר
# [[PwC Israel]] - קסלמן וקסלמן
לעיתים נהוג בישראל גם להגיד Big 5 ולכלול גם את משרד רואי החשבון [[BDO זיו האפט]], אךשכן הדברבישראל פחותגם נהוגזיו שכןהאפט בגודלוהיא הואבעלת קטןסדר בהרבהגודל מPWCדומה לזה של ארבעת האחרות.{{הערה|[https://www.duns100.co.il/rating/%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F/2017 דירוג Duns'100 של משרדי רואי חשבון בישראל לשנת להתמחות2017]}}

התמחות רואי החשבון במשרדים הגדולים כוללת בדרך כלל ביקורת של חברות ציבוריות, עבודות ייעוץ מורכבות וכן התמחות בביקורת פנימית, ניהול סיכונים ומיסוי. ההתמחות במשרדים בינוניים וקטנים כוללת בדרך כלל ביקורת של חברות פרטיות, ייעוץ מס ועבודות ייעוץ כלכלי בהיקף מצומצם יותר בהתאם לגודל המשרד.
 
===התמחות רואי חשבון ===
לאחר סיום שני שלישים מהלימודים, ניתן להתחיל לבצע התמחות. על פי חוק, על מנת לקבל את רישיון רואה החשבון יש לעבור התמחות. התמחות רואי חשבון נמשכת שנתיים, ובה באפשרות רואה החשבון המתמחה (נקרא גם סטאז'ר), להתמחות בתחומי ראיית חשבון. ניתן לבצע התמחות בחשבונאות במסגרת פירמות ראיית החשבון במחלקות השונות (ביקורת, מסים, כלכלית, מקצועית, וייעוץייעוץ וכו'), או במסגרת ארגונים ממשלתיים כמו רשות ניירות ערך, רשות המסים, החשב הכללי ועוד, או במשרד רואי חשבון פרטי. במקרים נדירים ניתן גם לבצע התמחות במסגרת חברות שמציעות את האפשרות הזו. על המתמחה בחשבונאות לעמוד במכסת שעות שבועית על מנת שיהיהשהתקופה זכאיבה לקבלהוא אתעובד הרישיוןכמתמחה תיספר לו כתקופת התמחות.
 
עם ההגעה למשרד נחשב המתמחה כ"ג'וניור", כלומר עובד חדש בפירמה. עם הזמן והוכחת היכולת ניתן להתקדם בדרגות ולהגיע לדרגת סניור, המהווה כבר דמות בעלת ניסיון בפירמה אשר יכולה גם להנחות עובדים אחרים. לאחר מכן ניתן להתקדם לתפקיד סניור בכיר, תפקיד הדורש ניסיון רב יותר. בשלב הבא מגיעים לתפקיד מנג'ר. מנג'ר הוא תפקיד בכיר יחסית בפירמה, המאפשר לנהל פרויקטים באופן עצמאי. התפקיד הבא הוא מנג'ר בכיר, ולאחר מכן דירקטור או שותף.
 
ישנה ביקורת רבה על הצורך בהתמחות, אורכה והשכר הנמוך שמקבלים המתמחים במהלכה. לאחר ארבע שנות לימודים נדרשת התמחות בשכר שקרוב לשכר מינימום במשק, מה שמרחיק אנשים רבים מהמקצוע.
 
===התאגדויות ===