השילוח (כתב עת) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
אין תקציר עריכה
שורה 19:
* [[ספרות יפה|בלטריסטיקה]] -  ספרות יפה בלשונינו. אלא שכאן עושה אחד העם הגבלה מחמירה: תפורסם במדור זה רק ספרות שיש לה קשר ישיר עם מצב האומה. "''השתפכות הנפש על הדר הטבע ונועם האהבה''" לא יתקבלו בהשילוח, ומכאן, שהירחון ימעיט בפרסום שירים.
 
ההגבלה שקיימת בסעיף הרביעי גרמה לחילוקי דעות רבים בקרב ה[[סופר|סופרים]] וה[[משורר|משוררים]] של התקופה, מכיוון שנמנעה מהם במה נוספת לפרסום יצירתם, והם ראו בחומרה של אחד העם מעין כפייה לספרות מגוייסתמגויסת. בראש היוצרים המוחים על ההגבלה עמד [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], ששימש גם כמזכיר המערכת, והחל [[מחלוקת|פולמוס]] נרחב על הנושא החל מהגיליון השני ואילך. היוצרים המוחים טענו שמדיניותו של העורך תתרום לאטימות של העיתון והעם מכל אפשרות של השפעה [[תרבות|תרבותית]]-[[אמנות (תרבות)|אמנותית]]-[[אסתטיקה|אסתטית]] שעשוייהשעשויה לבוא מחוץ לעולם היהודי, תוך הסתגרות אל תוך עצמנו ומקורותינו.
 
אחד העם לא וויתר על גישתו, ודבק במשימות שהציג בתעודת השילוח. הוא פעל בתיאום עם היעד הכללי של מדיניותו הלאומית: "[[אינדוקטרינציה|הכשרת לבבות העם ללאומיותו]]". הוא הפך את השילוח לבמה מרכזית של דיונים ומאמרים רציניים בנושאים הקרובים למטרה זו, ושירים שלא עמדו במטרה הלאומית – נפסלו. שיריו של המשורר הלאומי, [[חיים נחמן ביאליק]], עמדו בקריטריונים הקשוחים של אחד העם והתפרסמו ברוב הגיליונות של הירחון. גם יצירותיו של [[מנדלי מוכר ספרים]] הרבו להופיע בירחון, וכן, [[אהרן אברהם קבק|א. א. קבק]], [[יהודה שטיינברג]], [[מרדכי זאב פיארברג|מרדכי זאב פייארברג]], [[ש. בן-ציון|ש. בן ציון]] ואחרים.
שורה 94:
שמו של כתב העת [[שמות רחובות בישראל|מונצח בכמה רחובות]] ב[[ישראל]].
 
לקראת [[ר"ה]] [[ה'תשע"ז]] ([[2016]]) החל לצאת לאור [[השילוח (כתב עת ישראלי)|כתב עת בשם זהה]] כ"כתב עת ישראלי להגות ומדיניות". שמו של כתב העת החדש נבחר בהשראת כתב עת זה.{{הערה|[http://hashiloach.org.il/ האתר הרשמי של "השילוח" החדש]}}
 
==קישורים חיצוניים==