אמילי דייוויסון – הבדלי גרסאות

'''אמילי ויילדינג דייוויסון''' (ב[[אנגלית]]: '''Emily Wilding Davison''';{{כ}} [[11 באוקטובר]] [[1872]] – [[8 ביוני]] [[1913]]) הייתה [[מורה]] ופעילה בתנועה ה[[סופרג'יזם|סופרג'יסטית]] ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.geni.com/people/Emily-Davison/6000000036460333935?from_flash=1&fsession_id=1455282335324&through=6000000036460486830|כותרת=Emily Wilding Davison|אתר=Geni|תאריך=|תאריך_וידוא=Retrieved 13 Feb 2016}}}}.

דייוויסון הצטרפה לארגון זכויות נשים "[[סופרג'יזם|האיגוד הסוציאלי-פוליטי לנשים]]" (WSPU) תחת הנהגתה של [[אמלין פנקהרסט]]. היא הייתה חברה מיליטנטית בארגון, [[מעצר|נעצרה]] לעיתים תכופות ו[[מאסר|נאסרה]] תשע פעמים. במהלך מאסריה נהגה [[שביתת רעב|לשבות רעב]] ואולצה לעבור [[הזנה בכפייה]] ארבעים ותשע פעמים{{הערה|שם=hebrewRTL-ref1|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=https://nilsretired.wordpress.com/2015/12/25/הזרם-המיליטנטי-של-התנועה-הסופרגיסטית/|כותרת=הזרם המיליטנטי של התנועה הסופרג'יסטית|אתר=נילס בגמלאות|תאריך=25 בדצמבר 2015|תאריך_וידוא=27 בפברואר 2016}}}}.

דייוויסון החלה ללמוד בשנת [[1885]] בבית ספר תיכון פרטי לבנות "[[בית ספר תיכון קנסיגטון|קנסינגטון]]" (Kensington){{הערה|שם=:1|{{צ-מאמר|מחבר=Fay Naylor|שם=Emily Wilding Davison Martyr or Firebrand?|כתב עת=Higher|כרך=Issue 15|עמ=|מו"ל=Royal Holloway College|שנת הוצאה=2011, pp18-19|קישור=https://www.royalholloway.ac.uk/alumni/documents/pdf/higher/higher15.pdf}}}} ובשנת [[1891]] זכתה ב[[מלגה (חינוך)|מלגה]] ללימודים במכללת "[[רויאל הולווי]]" (Royal Holloway), מכללה לנשים המהווה חלק מאוניברסיטת לונדון{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=https://www.royalholloway.ac.uk/aboutus/womeninspire/ourhistoryasawomenscollege/home.aspx|כותרת=Our history as a women's college|אתר=Royal Holloway, University of London|תאריך=|תאריך_וידוא=13 Feb 2016}}}}, שם למדה [[ספרות]] ושפות זרות. ב-[[14 בינואר]] [[1892]] נאלצה לעזוב את לימודיה בעקבות מות אביה וכיוון שאמה לא יכלה לממן את שכר הלימוד{{הערה|שם=:1}}. דייוויסון החלה לעבוד כ[[אומנת|אומנת פרטית]] עד שהצליחה לחסוך מספיק כסף כדי לחזור ללימודים. באפריל [[1885]] החלה ללמוד [[ביולוגיה]], [[כימיה]], ו[[ספרות אנגלית]] ב[[אוניברסיטת אוקספורד]] ועברה את מבחני סוף התואר בהצלחה יתרה{{הערה|שם=:2|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.epsomandewellhistoryexplorer.org.uk/Davison.html|כותרת=Emily Davison (1872-1913)|אתר=Epsom and Ewell History Explorer|תאריך=|תאריך_וידוא=Retrieved 13 Feb 2016}}}}. כיוון שבאותה תקופה נשים לא הורשו לקבל תעודת בוגר מאוניברסיטת אוקספורד, עברה דייוויסון ל[[אוניברסיטת לונדון]], שם סיימה את לימודיה בהצטיינות בשנת [[1908]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.thefamouspeople.com/profiles/emily-davison-6299.php|כותרת=Emily Davison Biography|אתר=Thefamouspeople|תאריך=|תאריך_וידוא=Retrieved 13 Feb 2016}}}}.

בנוסף, דייוויסון עבדה כמורה במשך שלוש עשרה שנים בין השנים [[1895]]-[[1908]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://spartacus-educational.com/Wdavison.htm|כותרת=Emily Wilding Davison|אתר=Spartacus Educational|תאריך=|תאריך_וידוא=Retrieved 11 Feb 2016}}}}.

בשנת [[1906]] דייוויסון הצטרפה לאיגוד הסוציאל-פוליטי לנשים תחת הנהגתה של [[אמלין פנקהרסט]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.bbc.co.uk/history/historic_figures/davison_emily.shtml|כותרת=Emily Davison (1872-1913)|אתר=BBC|תאריך=|תאריך_וידוא=Retrieved 13 Feb 2016}}}}. בשנת [[1908]] התעצמה פעילותה בתנועה [[סופרג'יסטית|הסופרג'יסטית]] עד שלבסוף עזבה את עבודתה כמורה והקדישה מלוא מרצה למען התנועה{{הערה|שם=:1}}. היא צברה מוניטין בתור אחת הסופרג'יסטיות המיליטנטיות ביותר{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Janna Thompson|כתובת=http://www.latrobe.edu.au/news/articles/2016/opinion/militant-suffragettes-or-terrorists|כותרת=Militant suffragettes or terrorists?|אתר=La Trobe University|תאריך=12 Jan 2016|תאריך_וידוא=Retrieved 16 Feb 2016}}}}. פעולותיה נעו בין זריקת אבנים ועד הצתה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Chris Trueman|כתובת=http://www.historylearningsite.co.uk/the-role-of-british-women-in-the-twentieth-century/emily-wilding-davison/|כותרת=Emily Wilding Davison|אתר=The History Learning Site|תאריך=17 March 2015|תאריך_וידוא=Retrieved 13 Feb 2016}}}}. בשנת [[1908]] הייתה בין המארגנות של ה[[הפגנה]] הגדולה ב[[הייד פארק]]{{הערה|שם=:3|{{קישור כללי|הכותב=Charlotte Hodgman|כתובת=http://www.historyextra.com/suffragette|כותרת=The fight for women's suffrage|אתר=BBC History|תאריך=Jul 2010|תאריך_וידוא=Retrieved 13 Feb 2016}}}}.

במרץ [[1909]] דייוויסון נעצרה בזמן שניסתה למסור [[עצומה]] לראש הממשלה [[הרברט הנרי אסקווית']]. היא נמצאה אשמה בגרימת הפרעה ונאסרה לחודש ימים. ארבעה חודשים מאוחר יותר נאסרה שוב בשל ניסיון להיכנס לאולם בו נערכה הרצאה של שר האוצר [[דייוויד לויד ג'ורג']]. היא פתחה בשביתת רעב ושוחררה לאחר חמישה ימים{{הערה|שם=:2}}. סופרג'יסטיות רבות היו נוהגות לשבות רעב במהלך מעצרן וזאת בגללמפני שהממשלה סירבה להכיר בהן כ[[אסיר פוליטי|אסירות פוליטיות]]{{הערה|שם=:4|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.biography.com/people/emily-davison-9268327#tragic-death|כותרת=Emily Davison Biography|אתר=.Bio|תאריך=|תאריך_וידוא=}}}}{{הערה|שם=:5|{{קישור כללי|הכותב=Germaine Greer|כתובת=http://www.telegraph.co.uk/women/womens-politics/10089541/Emily-Davison-was-she-really-a-suffragette-martyr.html|כותרת=Emily Davison: was she really a suffragette martyr?|אתר=The Telegraph|תאריך=1 Jun 2013|תאריך_וידוא=Retrieved 13 Feb 2016}}}}.

בספטמבר [[1909]] נאסרה לתקופה של חודשיים בעקבות השלכת אבנים אך שוחררה כעבור יומיים וחצי של שביתת רעב{{הערה|שם=:6|{{קישור כללי|הכותב=Rebecca Mayers|כתובת=http://www.independent.co.uk/news/uk/home-news/profile-emily-wilding-davison-8631739.html|כותרת=Profile: Emily Wilding Davison|אתר=The Independent|תאריך=28 May 2013|תאריך_וידוא=Retrieved 13 Feb 2016}}}}. באוקטובר, לאחר שחרורה מהכלא, נתפסה משליכה אבנים יחד עם [[מרי ליי]] (Mary Leigh) ו[[קונסטנס לייטון]] (Constance Lytton), על [[כרכרה]] של אדם אותו זיהו בטעות כשר האוצר [[דייוויד לויד ג'ורג'|לויד ג'ורג']]. בעקבות זאת נאסרה לתקופה של חודש ימים ונשפטה ל[[עבודת פרך]] ב[[בית סוהר|בית הסוהר]] ב[[מנצ'סטר]] (HM Prison Manchester), הידוע בכינויו "[[סטרנג'ווייס]]". במאסר זה פתחה בשביתת רעב ובתגובה בבית הסוהר החליטו להזינה בכפייה. בניסיון להתנגד להזנה בכפייה, חסמה את דלת תאה בעזרת מיטה. לאחר מספר ניסיונות לפרוץ את דלת התא, הכניסו השומרים זרנוק דרך חלון התא והציפו אותו במי קרח. לבסוף נשברה דלת התא בעקבות לחץ המים, דייוויסון נלקחה לבית חולים ונאלצה לעבור הזנה בכפייה. היא שוחררה לאחר שמונה ימים במאסר{{הערה|שם=:2}}.

בנובמבר [[1910]] נאסרה לתקופה של חודש בגין השלכת אבנים ושבירת חלון ב[[בית הנבחרים הבריטי|בית הנבחרים]]. היא פתחה בשביתת רעב, אולצה לעבור הזנה בכפייה ושוחררה כעבור שמונה ימים{{הערה|שם=:6}}.

באפריל [[1911]], בלילה שלפני [[מפקד האוכלוסין]], הסתתרה ב[[בית הנבחרים הבריטי|בית הנבחרים]] שב[[ארמון וסטמינסטר]] במטרה לרשום את בית הנבחרים ככתובתה ובכך לחזק את הטענה כי נשים ראויות לזכויות פוליטיות שוות לגברים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.explore-parliament.net/nssMovies/08/0843/0843_.htm|כותרת="Women in Parliament"|אתר=explore-parliament.net|תאריך=|תאריך_וידוא=Retrieved 13 Feb 2016}}}}. בדצמבר [[1911]] נעצרה בשל גרימת הצתה לתיבות דואר ונאסרה למשך שבוע.

בינואר [[1912]] נעצרה בשל [[הצתה (פשע)|הצתת]] [[תיבת דואר|תיבות דואר]] ונאסרה לתקופה של חצי שנה [[בית סוהר|בבית הסוהר]] "[[בית סוהר הולוויי|הולוויי]]" (HM Prison Holloway){{הערה|שם=:6}}. בניסיון להתחמק מהזנה בכפייה ניסתה לשים קץ לחייה פעמיים. בפעם הראשונה קפצה מגרם מדרגות בגובה של כ-10 מ', בפעם השנייה קפצה ממרפסת בגובה של כ-15 מ'. בעקבות קפיצתה השנייה, נזק רב נגרם לראשה ולעמוד השדרה, נזק שהוביל לכאבים אשר ליוו אותה עד סוף חייה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=https://sites.google.com/site/longhorsleylocalhistorysociety/emily-wilding-davison|כותרת=Emily Wilding Davison|אתר=Longhorsley Local History Society|תאריך=|תאריך_וידוא=Retrieved 13 Feb 2016}}}}. מאוחר יותר הסבירה את מעשיה בטענה כי חשבה ש{{ציטוט|טרגדיה אחת גדולה יכולה להציל רבות אחרות|מרכאות=כן}}{{הערה|שם=:4}}. בנובמבר [[1912]] נאסרה ל-10 ימים בשל תקיפה של [[כומר]] אותו זיהתה בטעות כשר האוצר [[דייוויד לויד ג'ורג'|לויד ג'ורג']], אז פתחה בשביתת רעב ושוחררה כעבור ארבעה ימים{{הערה|שם=hebrewRTL-ref4|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.britannica.com/biography/Emily-Davison|כותרת=אמילי דייוויסון|אתר=אנציקלופדיה בריטניקה|תאריך=|תאריך_וידוא=12 בפברואר 2016}}}}. ישנן השערות רבות לגבי תקרית זו וייתכן כי לא הייתה האחראית למקרה ונטלה את האשמה במטרה להגן על סופרג'יסטית אחרת{{הערה|שם=:6}}.

ב-[[4 ביוני]] [[1913]] הלכה לדרבי של אפסום (Epsom Derby) יחד עם [[מרי ריצ'רדסון]] (Mary Richardson) והן נעמדו בסמוך לגדר המסלול{{הערה|שם=:1}}. בשעה 15:10, בסיבוב האחרון של המירוץ, נכנסה דייוויסון למסלול ונעמדה מול הסוס של המלך ג'ורג' החמישי. היא הניפה ידיה בניסיון לתפוס את רסן הסוס אך נרמסה ונחבלה קשות, שקעה בתרדמת והובלה לבית החולים באפסום (Epsom Cottage Hospital) כשהיא סובלת מזעזוע מוח{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Briony Paxman, Clare Horrie|כתובת=http://blog.nationalarchives.gov.uk/blog/emily-davison-and-the-1913-epsom-derby/|כותרת=Emily Davison and the 1913 Epsom Derby|אתר=The National Archives|תאריך=June 2013|תאריך_וידוא=Retrieved 16 Feb 2016}}}}. בבית החולים מתה מפצעיה כעבור ארבעה ימים, [[8 ביוני|ב-8 ביוני]]. סיבת המוות שנקבעה הייתה [[תאונה]]{{הערה|שם=:7|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.epsomandewellhistoryexplorer.org.uk/Derby1913PoliceTranscript.pdf|כותרת=Transcript of The Report of PS 4NR Frank Bunn Realating The Events At Epsom|אתר=Epsom and Ewell History Explorer|תאריך=|תאריך_וידוא=Retrieved 16 Feb 2016}}}}.

[[מרוץ סוסים|מרוץ הסוסים]] תועד על ידי שלושה [[צלם|צלמים]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=https://britishpathe.wordpress.com/2013/06/03/emily-davison-killed-by-kings-horse-at-1913-derby/|כותרת=Emily Davison Killed by King’s Horse at 1913 Derby|אתר=British Pathé|עמודים=|תאריך=Jun 3 2013|תאריך_וידוא=Retrieved 25 Feb 2016}}}}. כחלק [[תחקיר עיתונאי|מתחקיר]] לקראת [[סרט טלוויזיה]] ששודר ב[[ערוץ 4]] הבריטי, הועברו חומרי הצילום המקוריים לפורמט דיגיטלי. בעקבות התחקיר התגלה כי מיקומה לפני התקרית אפשר לה לראות את ה[[מרוץ סוסים|מסלול]]המסלול באופן ברור{{הערה|שם=:8}}. ניתוח הסרטון מראה שדייוויסון ניסתה להושיט את ידיה לכיוון הרוכב כשהיא אוחזת בבד לבן. ככל הנראה, רצתה לנופף בדגל התנועה הסופרג'יסטית ולהצמידו ל[[אוכף]] של סוס המלך, אולם העניין השתבש והיא מצאה את מותה תחת רגלי הסוס הדוהר{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.channel4.com/programmes/clare-baldings-secrets-of-a-suffragette/episode-guide/series-1/episode-1|כותרת=Clare Blading's Secrets of a Suffragette|אתר=Channel 4|תאריך=26 May 2013|תאריך_וידוא=Retrieved 13 Feb 2016}}{{קישור שבור|11 בינואר 2018}}}}. לאחר מותה אמרה פנקהרסט: {{ציטוט|דייוויסון ידעה שטרגדיה אחת יכולה לשים קץ לעינויים הבלתי נסבלים של כלל הנשים|מרכאות=כן}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.bl.uk/learning/histcitizen/21cc/struggle/suffragettes1/derby1/derby.html|כותרת=Emily Davison killed at the 1913 Derby|אתר=The Daily Sketch. Retrieved from British Newspaper Archive 13 Feb 2016|תאריך=June 1913}}}}.

בשנת [[1918]] החליטה ה[[ממשלת בריטניה|ממשלה הבריטית]] להעניק [[זכות בחירה לנשים]]. "[[חוק ייצוג האנשים 1918|חוק ייצוג העם 1918]]" העניק זכות בחירה לנשים מעל גיל 30, ובלבד שהיו [[נשואה|נשואות]], ו/או בעלות רכוש, ו/או בעלות זכות בחירה ב[[אוניברסיטה]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.archive.org/stream/representationof00frasrich/representationof00frasrich_djvu.txt|כותרת=Fraser, Sir Hugh. "The Representation of the People Act, 1918 with explanatory notes". Internet Archive. Retrieved 16 February 2016|אתר=|תאריך=}}}}. זאת בשעה שכל הגברים מעל גיל 21 קיבלו זכות בחירה. שיווין הצבעה מלא ניתן עשור מאוחר יותר, בשנת [[1928]], לכלל הנשים מעל גיל 21.

* סרטון לרגל [https://www.youtube.com/watch?v=TH_r6-JpO9Q 100 שנים למותה של אמילי דייוויסון]