עמוס חכם – הבדלי גרסאות

המהפך בחייו התחולל כאשר הוכרז בשנת [[ה'תשי"ח]] ([[1958]]) - שנת העשור למדינת ישראל - על עריכת [[חידון התנ"ך]], שנערך כחידון ארצי ולאחריו חידון התנ"ך העולמי. שכניו של עמוס בשכונת שערי חסד, שידעו על למדנותו ועל עומק ידיעותיו בתנ"ך, עודדו אותו להירשם לחידון.

חידון התנ"ך הארצי הראשון עורר עניין עצום בציבור הישראלי. בחידון שנערך ב[[בנייני האומה]] בירושלים ב-[[4 באוגוסט]] 1958, ושודר ברדיו בשידור ישיר, כיכב עמוס חכם, שבגלל מצב כלכלי קשה נאלץ לשאול את חליפתו מחבר. בהפסקה שלפני ההכרזה על המנצח, ראיין העיתונאי [[שמוליק רוזן]] כמה אישים שנכחו באולם. הסופר [[יהודה בורלא]] אמר כי "זהו מעמד נשגב שיביא לדחיפה עצומה בדבקות העם בתנ"ך, הספר שהוא חיינו ואורך ימינו". השחקן [[יהושע ברטונוב]] אמר כי "בקיאות המתחרים הביאה אותי להבין מה זה "ובתורתו יהגה יומם ולילה"", והמדען [[ארנסט דוד ברגמן]] שנכח גם הוא בקהל אמר כי "החידון ממחיש את הפסוק "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"". מדברים אלו ניתן לעמוד על ההילה הרבה שהייתה למעמד. עמוס חכם זכה בחידון לאחר שענה על כל השאלות ללא יוצא מן הכלל, וקיבל כפרס 500 לירות לרכישת ספרים וספר תנ"ך. מנחה החידון אמר לחכם: "אתן לך את הספר הזה שאמנם אתה יודע אותו בעל פה, אך כתוב במשלי "תן '''לחכם''' ויחכם עוד". (משלי, ט', ט')

חכם עבר לשלב חידון התנ"ך העולמי שבו לקחו חלק משתתפים מרחבי העולם, ובהם גם לא יהודים. החידון נערך ב-[[19 באוגוסט]] בירושלים, כשהמשתתפים מתקבלים בכבוד מלכים והופכים להיות גיבורי תקשורת בינלאומיים. באותו חידון בלטה נציגת [[צרפת]] סימון דימון, וכן אירנה סנטוש מ[[ברזיל]]. עמוס חכם גבר עליהם כמעט ללא קושי, והפך להיות ל"חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון". שמו הפך לסמל של ידענות. הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, [[דוד בן-גוריון]], שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך העולמי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה למנצח.

עמוס, שהיה כל חייו נחבא אל הכלים, הפך למרכז התעניינות לאומי ובינלאומי, הן מבחינת ידענותו המופלגת והן מבחינת סיפורו האישי יוצא הדופן. ראש הממשלה דוד בן-גוריון הזמין אותו ללשכתו ואמר לו בסגנון מקראי: "אתה עמוס, הרימות קרן ישראל, ויש להתפאר בך". חכם הוזמן על ידי ראש הממשלה לסיור בארץ כאורח [[צה"ל]] ואף להיות מורה לתנ"ך ב[[בתי ספר חקלאיים בישראל|בית הספר החקלאי]] ב[[עיינות]].

חידון התנ"ך דחף את עמוס חכם ללמוד תנ"ך בצורה מסודרת ולרכוש [[תואר אקדמי]]. לאחר תום לימודיו הפך להיות חוקרלחוקר מקרא, פירש שמונה ספרים בסדרת [[דעת מקרא]], וכתב ערכים בנושא ל[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]].