יצחק שלזינגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דיוק תאריך הלידה |
←פעילותו האקדמית: הוספתי מעברי פסקה |
||
שורה 16:
את התואר הראשון שלו למד באוניברסיטה העברית בחוגים לפסיכולוגיה ותלמוד. אז החל להתעניין – בהשפעת הלוגיקן הידוע פרופ' [[יהושע בר הלל]], שהיה אחר כך אחד המנחים שלו בכתיבת הדוקטורט – בפסיכולוגיה של הלשון (פסיכולינגויסטיקה). תחום זה היה באותן שנים עדיין בחיתוליו, וכמעט שלא לימדו אותו באוניברסיטאות.
את לימודי התואר השני עשה באוניברסיטת ניו יורק בחוג ל[[פסיכולוגיה חברתית]]. במקביל למד לתואר שני בתלמוד בבית המדרש לרבנים, בין היתר מפי הרב פרופ' [[שאול ליברמן]].
הדוקטורט של שלזינגר, שאותו כתב באוניברסיטה העברית ושפורסם אחר כך כספר, עסק בתהליך ה[[קריאה]]. גם עבודתו המחקרית במחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית התרכזה, רובה ככולה, בבעיות הקשורות בלשון. בין הנושאים שבהם עסק נמנים תהליכי העיבוד הלשוני, וכן התיאוריה של התפתחות הלשון אצל הילד (תיאוריה שהיתה לה השפעה גדולה בשעתה וכונתה על בפי החוקרים הבולטים בתחום: המהפכה הסמנטית, ראו להלן).
המודל שהציע שלזינגר השפיע על התחום כולו שכן הוא התמודד עם הקושי שהיה לפסיכולוגיה ההתפתחותית לאמץ הנחות יסוד מבית מדרשה של הגישה הגנרטיבית-חומסקינית הנוגעות לכישורים מולדים של ילדים כאשר אלה לא התיישבו עם הידוע על תהליכים התפתחותיים. שלזינגר שילב בתפיסתו את התובנות החומסקיניות החדשות בדבר המבנה הבוגר של הדקדוק עם תהליכים התפתחותיים שהיו בעלי ריאליות אמפירית והתיישבו עם הידוע על התפתחות ילדים. בתחילת שנות ה-80 כאשר התפרסם ספרו של יצחק שלזינגר Steps to Language: Toward a Theory of Language Acquisition , ובמקביל לו מאמרים רבים מפרי עטו, הגדירו חוקרים בינלאומיים את הגישה המוצגת בספר הזה "המהפכה הסמנטית" בתחום התפתחות השפה. אמנם התחום הנחקר היה תחום התפתחות השפה, אולם ההשלכות של הראייה שהציע שלזינגר היו נרחבות פי כמה שכן הן נגעו לתאוריות של למידה בפסיכולוגיה ולמצב ההתחלתי –Bootstrapping Procedures – הרלוונטי להתפתחות באופן כללי.▼
▲המודל שהציע שלזינגר השפיע על התחום כולו שכן הוא התמודד עם הקושי שהיה לפסיכולוגיה ההתפתחותית לאמץ הנחות יסוד מבית מדרשה של הגישה הגנרטיבית-חומסקינית הנוגעות לכישורים מולדים של ילדים כאשר אלה לא התיישבו עם הידוע על תהליכים התפתחותיים. שלזינגר שילב בתפיסתו את התובנות החומסקיניות החדשות בדבר המבנה הבוגר של הדקדוק עם תהליכים התפתחותיים שהיו בעלי ריאליות אמפירית והתיישבו עם הידוע על התפתחות ילדים. בתחילת שנות ה-80 כאשר התפרסם ספרו של יצחק שלזינגר ''Steps to Language: Toward a Theory of Language Acquisition
ברבות השנים כתב שלזינגר פרסומים רבים בעיתונות המקצועית לסוגיה המפרטים ומפתחים את התיאוריה הייחודית שלו, שהיוותה קול צלול ועקבי המציב אלטרנטיבה לגישת [[נועם חומסקי]].
| |||