חיים ארלוזורוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מעצר יחיאל חיימוביץ בחשד למעורבות ברצח |
||
שורה 40:
ארלוזורוב נטמן ב[[בית העלמין טרומפלדור]] בתל אביב והותיר אחריו בת מאשתו הראשונה ובן מאשתו השנייה.
הרצח עורר זעזוע עצום ביישוב, בשל אישיותו הבכירה של הנרצח וכישוריו יוצאי הדופן. החשד העיקרי נפל על אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, שאיבתם לארלוזורוב והמסע כנגדו בעיתונם היו טריים עדיין בדעת הקהל. תוך זמן לא רב נעצרו חשודים במעשה, אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, [[אברהם סטבסקי]] ו[[צבי רוזנבלט]]. כמעורב בשידול לרצח נעצר [[אבא אחימאיר]], איש רוח ו[[פובליציסט]] רוויזיוניסטי קיצוני בדעותיו, שייסד תנועה שנקראה "[[ברית הבריונים]]". סטבסקי היה שכן לחדרו של אחימאיר ורוזנבלט היה [[בית"ר]]י מ[[פלוגות הגיוס של בית"ר|פלוגת כפר סבא]]. כמו כן, נעצר גם יחיאל חיימוביץ' כחשוד ב"שיתוף פעולה בביצוע הפשע" בתור נהג מונית, שהוביל כביכול את סטבסקי ורוזנבלט החשודים ברצח לשפת ימה של תל אביב, אך כעבור ימים
בתום המשפט בבית המשפט לפשעים חמורים, ב-[[8 ביוני]] [[1934]], זוכה צבי רוזנבלט. אברהם סטבסקי הורשע על-יסוד עדותה של [[סימה ארלוזורוב]], ללא כל ראיה נוספת, ונדון ל[[עונש מוות|מוות]] ב[[תלייה]]. סטבסקי הגיש [[ערעור]] על פסק-הדין לבית המשפט העליון המנדטורי. ב-[[20 ביולי]] 1934 זוכה אף סטבסקי, וזאת על בסיס [[דיני ראיות|דיני הראיות]] שנהגו בארץ ישראל המנדטורית (אך לא בבריטניה עצמה) לפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד ראייה אחד בלבד, ללא עדות מסייעת. על כן נפסק שעדותה של סימה ארלוזורוב אין בה כדי להרשיע את סטבסקי, מאחר שעדותה לא נתמכה בשום גורם אובייקטיבי שקשר את סטבסקי לרצח. להגנתו של סטבסקי יצא גם [[אברהם יצחק הכהן קוק]], רבה של ירושלים והרב הראשי לישראל דאז.
| |||