יזמות בנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (לעיתים)
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
פעילויות שיזם בנייה נדרש לבצע או לתאם במהלך פרויקט בנייה:
* רכישת ה[[מקרקעין|קרקע]] לפרויקט. לעיתים רוכש היזם מלאי קרקעות לפרויקטים עתידיים, שאותם יבצע שנים לאחר הרכישה, ולעיתים הוא רוכש קרקע לבנייה מיידית. רכישת הקרקע נעשית לעיתים מהונו של היזם, לעיתים ב[[אשראי]] בנקאי, ולעיתים בעסקת קומבינציה{{{הערה|[https://law-nadlan.co.il/3-2-2/ עסקת קומבינציה], עו"ד שירה אביטל}}, שבה מובטח לבעלי הקרקע חלק מהמבנה שיוקם, בתמורה למתן הקרקע לפרויקט.
* תכנון וקבלת [[היתר בנייה]]. לשם הקמת מבנה יש לקבל היתר מ[[ועדה מקומית לתכנון ובנייה|הוועדה המקומית לתכנון ובנייה]] ומוועדות המוסמכות לכך. בהיתר נקבעים אופי המבנה וגודלו. על קבלת ההיתר אחראי ה[[אדריכל]] המכין [[תוכנית הגשה]]. במקביל וכהמשך לבקשת ההיתר מבוצע תכנון [[אדריכלות|אדריכלי]] והנדסי של הפרויקט במטרה להכין [[תוכנית (אדריכלות)|תוכניות עבודה לביצוע]]. לשם כך מסתייע היזם בשירותיהם של [[מהנדס]]ים, כגון [[מהנדס בניין]], [[מהנדס חשמל]] ועוד, הפועלים יחד עם האדריכל.
* בפרויקטים רבים, בעיקר ב[[ישראל]], טרם התכנון ובקשת ההיתר מנסה היזם לשנות את תוכנית המתאר (לרוב ברמה של [[תוכנית בניין עיר]]) באופן נקודתי לקרקע בה הוא מתכנן לבנות, במטרה להגדיל את [[אחוזי בנייה|אחוזי הבנייה]] המותרים, היקף הבנייה ואף יעוד הקרקע במטרה להעצים רווחים. שינוי התוכנית כרוך בנוהל חוקי של ביצוע תוכנית עירונית חדשה אשר כנגדה זכותו של הציבור להביע התנגדות. לרוב מדובר במשימה מורכבת ולשם כך מסתייע היזם ב[[עורך דין]] שהתמחותו בכך.