סדר רב עמרם גאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להגאונים
שורה 2:
 
==מקורו של הסידור ותפוצתו==
הסידור נערך על ידי רב [[עמרם גאון]] שחי ב[[בבל]] במאה התשיעית, לבקשתה של אחת מקהילות [[יהדות ספרד]], ככל הנראה קהילת [[ברצלונה]], אשר ביקשה מרב עמרם שישלח לה סידור תפילה שלם{{הערה|1=הסידור עצמו מכיל בפתיחתו את המכתב ששיגר רב עמרם לר' יצחק בר' שמעון מאותה קהילה.}}. הסידור שימש את המרכז היהודי החדש שהתפתח באותה תקופה בספרד אשר באותה העת היה עוד בראשיתו ונזקק להדרכתם של [[הגאונים]] בענייני הלכה בכלל ובענייני הלכות ונוסח התפילה בפרט. קדם לו רב [[נטרונאי גאון]] ששיגר מספר תשובות הנוגעות לדיני תפילה לקהילות ספרד ובפרט ידועה תשובתו המפורסמת לקהילת אליסאנה המכילה את סדר [[מאה ברכות]].
 
מספרד אליה נשלח הסידור בראשונה הוא התפשט ליתר הקהילות היהודיות באירופה באותה תקופה והיה בעל השפעה מכרעת על התפתחותם של מנהגי התפילה בעם ישראל. רבים מן ה[[ראשונים]] הדנים בתפילה מצטטים ממנו רבות, וכבר הרי"ף והרמב"ם השתמשו רבות בסידורו בקביעת הנוסח וההלכות. מובאות שלמות ממנו מצויות ב[[סידור רש"י]] וב[[מחזור ויטרי]] ולמעשה דרכם השפיע סדר רב עמרם על התפילה גם בקרב [[יהדות צרפת]] ולאחר מכן [[יהדות אשכנז]]. [[רבנו תם]] מגדולי בעלי התוספות כותב כי: {{ציטוטון|כל שאינו בקי בסדר רב עמרם וב[[הלכות גדולות]]... אין לו להרוס דברי קדמונים ומנהגם, כי עליהם יש לסמוך בדברים שאינן מכחישין תלמוד שלנו אלא שמוסיפים, והרבה מנהגים בידינו על פיהם.}}{{הערה|[[ספר הישר (רבנו תם)|ספר הישר]] חלק התשובות סימן מה אות ג.}} בתקופה מאוחרת יותר, השתמש גם רבי [[דוד אבודרהם]] בפירושו המפורסם על הסידור והוא מרבה לצטטו.