דיוטימה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Bunchik (שיחה | תרומות)
הוספת הערת שוליים
Bunchik (שיחה | תרומות)
תיאור תפיסתו של ארוס על ידי דיוטימה - ציטוט מתוך המשתה
שורה 1:
[[קובץ:Simmler-Deotyma.jpg|שמאל|ממוזער|150px|דיוטימה בציור של [[יוזף זימלר]]]]
'''דיוטימה''' (מ[[יוונית]]: '''διοτίμα''') המוכרת גם כ'''דיוטימה ממנטיניאה''' היא אחת הדמויות המופיעותהמתוארות בדיאלוג "[[המשתה]]" (הסימפוזיום) של [[אפלטון]],. שחלקישנם מןחוקרים החוקרים סבוריםהסבורים כי הייתה גם אדם אמיתי שחי באותה תקופה.
 
==פילוסופיית האהבה של דיוטימה==
במשתה שעורך אגטון אחרי ניצחונו בתחרות דיוניסיס[[דיוניסוס]] באתונה, מספר [[סוקרטס]] לבאי המסיבה על תורת האהבה אותה למד מפיה של הכוהנת דיוטימה. זו לימדה כי האהבהארוס היאהוא ביתםבנם של [[פורוס (מיתולוגיה)|פורוס]] ופניה, החוסר והשפע. אהבהעוד הייתההוסיפה אחתכי [[ארוס]] הוא אחד הדאימוניםהדימונים, הרוחותיצורים שהחזיקוהמצויים בין האלים לבין בני האדם. תפקידו ככזה, אמרה דיוטימה, הוא "לפרש ולהעביר לאלים את העולםשניתן בשלמותולהם בידי בני-האדם, מהכוחותולבני שמעביריםהאדם מסרים ותפילותאת ביןשניתן להם בידי האלים לבני האדםובהיותו באמצע בין אלה ואלה, הריהו משלים את העולם, וכך נמצא כל העולם כולו קשור ומקושר בו בעצמו. ודרך המין הדימוני הזה עוברת גם הנבואה"<ref name=":0" />.
 
דיוטימה תיארה לסוקרטס מעין אבולוציה של אהבה, "דרך" בת שישה שלבים המובילה מההתענגות החושית ואהבת היופי הגופני הגסות, דרך אהבת הלב ואהבת השכל המעודנות יותר, ועד לאהבת הרוח. לפי כוהנת האהבה על הצועד בדרך זו להתחיל באהבה גופנית לאדם המושך אותו מבחינה חיצונית; בהמשך תתפתחמתפתחת אהבה זו לכללית יותר והוא הופך למאהבם של כל הגופים היפים; השלב השלישי הוא אהבת נשמה; משם ממשיך האוהב לפיתוח משותף עם הנשמה האחות של אורח חיים אֶתי המבוסס על חוקים ועיסוקים יפים; הצעד הבא מוביל אל המדעים, כלומר אל חיי חקר מה שישנו<ref>{{צ-ספר|מחבר=גדעון לב|שם=אההבה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=מטר|שנת הוצאה=2015|עמ=204-203}}</ref>. לבסוף מעפיל האוהב לשלב אשר בו, סיפרה דיוטימה, "[הוא] רואה לפתע מה שהוא יפה מטבעו עד להפליא, את ההוא, סוקרטס, שהרי לשמו היה עליו לטרוח גם את כל הטרחות הקודמות, ושהוא ראשית כול קיים תמיד, ואינו לא מתהווה ולא כלה ולא גדל ולא פוחת ... ואם יש מקום שהוא, סוקרטס יקירי, בו כדאים לאדם חייו, הריהו בשלב זה של החיים, כשהוא מתבונן ביפה עצמו ... ואם ניתן לאיזה אדם להיות בן-אלמוות, ניתן הדבר גם לו"<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=אפלטון|שם=המשתה|מתרגם=יוסף ג. ליבס|מקום הוצאה=ירושלים ותל אביב|מו"ל=שוקן|שנת הוצאה=1979|עמ=עמ' 155-91|כרך=מתוך: כתבי אפלטון, כרך שני}}</ref>.
 
==זהותה של דיוטימה==