בולשביזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
clean up באמצעות AWB
שורה 4:
==בולשביזם היסטורי==
[[קובץ:Presidium of the 9th Congress of the Russian Communist Party (Bolsheviks).jpg|שמאל|ממוזער|250px|פגישה של [[המפלגה הבולשביקית]]]]
מנהיגו הראשון של הסוציאליזם ה[[רוסים|רוסי]] היה יוצא ארגון ה"[[נרודנאיה ווליה]]" [[גאורגי פלכנוב]], שהביא את התאוריה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] ל[[האימפריה הרוסית|רוסיה]], וייסד ב[[ז'נבה]] את קבוצת המהפכנים "שחרור העבודה". בעקבות עבודותיו של פלכנוב ואנשיו, שכללו [[תרגום]] של [[המניפסט הקומוניסטי]] ל[[רוסית]], החלו הרוסים להתוודע אל רעיונות הסוציאליזם והקומוניזם של [[קרל מרקס|קרל מרקס.]]. לקראת סוף [[המאה ה-19]] נוצרו ברוסיה מועדוני סוציאליסטים רבים, אשר החליטו להתמזג למפלגה אחת לשם תיאום טוב יותר של פעולותיהם. הכנס הראשון של המפלגה המאוחדת, אשר הוחלט שתיקרא "[[מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית]]", התקיים ב[[מינסק]] ב-[[13 במרץ]] [[1898]], אך לא השיג דבר, כיוון שחבריו היו מעטים, וכיוון שהוא לא קיבל שום החלטה חשובה בדמות [[מצע]] או [[חוקה]]. הוועד המרכזי שנבחר [[מעצר|נעצר]] מיד בתום הכנס.
 
בשנת [[1903]] התקיים הכנס השני, שבו נפלה [[מחלוקת]] בין [[ולדימיר איליץ' לנין|לנין]] לבין [[יולי מרטוב|מרטוב]]. לנין רצה שהמפלגה תהיה מאורגנת פוליטית ושחבריה יהיו חייבים להיות פעילים (עקרון החברות הפעילה, על פי לנין) ושקבלת ההחלטות במפלגה יהיה שמור לקבוצה נבחרת של מהפכנים, שיהיו הגוף הבכיר בין כנס לכנס, לגוף זה קרא לנין בשם "הוועד המרכזי". [[יולי מרטוב|מרטוב]] לעומתו, רצה שהמפלגה תהיה פתוחה יותר לחברים כדוגמת המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות ב[[אירופה]]. בהצבעה על מחלוקת זו זכו לנין וסיעתו לרוב, ולכן נקראו מאז '''בולשביקים''' (סיעת הרוב). סיעתו של מרטוב נקראה, בהתאמה, סיעת ה"[[מנשביקים]]" (אנשי המיעוט).
 
מטרתה של סיעת הבולשביקים הייתה לתפוס את השלטון ברוסיה בכוח וליישם את משנתם "מלמעלה". בנובמבר [[1917]] תפסו הבולשביקים את השלטון לאחר [[מהפכת אוקטובר|הפיכה]] והחלו להקים את השלטון הסוציאליסטי-בולשביקי (הידוע גם בתור [[דיקטטורה של הפרולטריון]]), אולם זמן קצר לאחר מכן התחילה [[מלחמת אזרחים]] שבה נלחמו הבולשביקים בכוחות אנטי-מהפכניים, שנודעו בשם הקיבוצי "[[הצבא הלבן]]" בחזיתות אחדות מ[[סיביר]] שבמזרח עד [[חצי האי קרים]] שלחופי [[הים השחור]]. לאחר תום המלחמה, שגבתה מיליוני קורבנות, הייתה רוסיה (שנקראה אז "[[הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית]]" ובראשי תיבות רספס"ר) לאחת המייסדות של [[ברית המועצות]] ב[[דצמבר]] [[1922]].
 
הסיעה הבולשביקית הייתה זו שהניחה את היסוד למפלגה הקומוניסטית של ברית-המועצות (הסיעה האחרת, המנשביקים, נעלמה כמו שאר המפלגות שהיו ברוסיה – חלק מחבריהן [[הוצאה להורג|הוצאו להורג]], חלק אחר ברח, חלק פרש מהחיים הפוליטיים וחלק הצטרף לבולשביקים). המפלגה הייתה, בהתאם לרצונו של לנין, [[צנטרליזם דמוקרטי|צנטרל דמוקרטית]], משמע "חופש בדיון הפנים מפלגתי, אחדות במעשה מחוץ למפלגה", והייתה בה [[היררכיה|שרשרת פיקוד]] ברורה. בתקופה שלאחר לנין, ביטל [[יוסיף סטלין|סטלין]] את החופש בתוך המפלגה וניהל [[דיכוי|טרור]] קשה כלפי רבים מחבריה שביקרו אותו (גם אם עשו זאת במסגרת פנים-מפלגתית).
שורה 15:
בשיח המקובל של המדינות ה[[פשיזם|פשיסטיות]] החל מ[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] שימש המונח "בולשביזם" כנרדף לשאיפתה של [[ברית המועצות]] לייצא את המהפכה הקומוניסטית לכל רחבי העולם. הגדרת האויב של [[גרמניה הנאצית]] הייתה במפורש "מלחמה בבולשביזם". חוגים [[אנטישמיות|אנטישמיים]] כינו את הבולשביזם "[[יודאו-בולשביזם]]".
 
בשיח של ה[[ליברליזם]] ושל מדינות [[המערב]] ב[[המלחמה הקרה|מלחמה הקרה]] ואף אחריה הוכתר בתואר "בולשביזם" כל שלטון המקיים תכונות "[[דיקטטורה של הפרולטריון]]" – שליטה ריכוזית של הממשלה במשק ומניעת [[שוק חופשי]], החנקת יוזמה חופשית ומניעת [[חירות האדם|חירויות]] ובפרט [[זכות הקניין|החופש לצבור רכוש ולעשות הון]].
 
[[תקופת ההגמוניה של מפא"י|ההגמוניה של מפא"י]] כונתה "בולשביזם" על ידי הוגי הימין מ[[זאב ז'בוטינסקי]] ואילך.{{הערה|ראו למשל מאמרו של [[אורי מילשטיין]], [http://he.manhigut.org/content/view/62/140/ המנגנונים להיווצרות אליטות בישראל מזייפים].}}