ו – הבדלי גרסאות

בהתאם לחלוקתן של אותיות האלפבית העברי ל[[חמשת מוצאי הפה]], ו' נמנית עם ארבע האותיות השפתיות – אותיות [[ב]]ו[[מ]]"[[פ]]. בשמשה כ[[עיצור]] חלוקה [[הגייה|הגייתה]] במבטאים שונים: ב[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]] שהושפעה מ[[הגייה אשכנזית|ההגייה האשכנזית]] היא מציינת [[עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי]] (/v/ {{כ}}:[[IPA]]). ישנן אף עדויות שגם ב[[ארץ ישראל]] ב[[ימי הביניים]] נהגתה ו' באותה צורה.{{הערה|אלדר אילן, '''תורת הקריאה במקרא'''.}} מאידך, הדעה המקובלת במחקר גורסת כי בהגייה המקורית שלה ייצגה האות ו' [[עיצור וילוני-שפתי, מקורב]] (/w/ {{כ}}:[[IPA]]), וכך היא משמשת עד ימינו ב[[הגייה תימנית|הגייה התימנית]] ובקרב חלק מ[[עדות המזרח]], בעיקר לצרכים ליטורגיים. ו' משמשת גם כ[[אם קריאה]] קקי לתנועת /o/, ומוצגת בסימון [[חולם מלא]] – וֹ, ולתנועת /u/, ומוצגת בסימון [[שורוק]] – וּ. משום כך, היא נכללת בקבוצת אותיות [[אהו"י]].