פרנציסקוס מאסיזי – הבדלי גרסאות

פרנציסקוס החל את חייו בשם ג'ובאני ברנרדונה. הוא נולד באסיזי שב[[אומבריה]] באיטליה לפיקה בורלמנט ופייטרו ברדרדונה. אביו היה סוחר בדים עשיר ונהג לצאת למסעות רבים ב[[צרפת]]. פרנציסקוס הוטבל ונקרא תחילה על שם [[יוחנן המטביל]] - ג'ובאני. אביו נעדר מטקס הטבלתו בשל מסע לצרפת ועם חזרתו לאסיזי החליט לשנות את שמו לפרנציסקוס, "איש צרפתי", בשל אהבתו לתרבות צרפת. עד גיל 20 בילה פרנציסקוס את רוב זמנו בסיוע לאביו בעסק המשפחתי. הוא חי חיים מלאים ועשירים. אמנםאולם, חייו עברו נקודת מפנה בשנת 1202, כשהשתתף בקרב בין אסיזי ל[[פרוג'יה]] ונפל בשבי. הוא שוחרר לאחר מספר חודשים אך חלה במחלה קשה שגרמה לו לדבוק בתפילה ובאורח חיים עני. בהמשך אף הפך העוני לערך דתי מרכזי. מעט אחר כך, כשעלה לרגל לרומא, מימש את החלטתו והחליף את בגדיו המהודרים לבגדי [[קבצן]].

פרנציסקוס לא זכה לתמיכה בקרב משפחתו וחבריו. אביו דחה אותו ומחה על אורח החיים החדש שאימץ בנו. אמנםאולם, עובדה זו הניעה את פרנציסקוס לדבוק בגישתו החדשה ובמהרה השלים את המהפך בחייו. הוא החל לעסוק בשיפוץ כנסיות חרבות באסיזי וסייע לנזקקים ולעניים. יום אחד, כשעסק בשיפוץ [[כנסיית דמיאנוס הקדוש]]{{אנ|San Damiano, Assisi}}, התגלה אליו ישו וקרא לו ללכת בעקבותיו (לוקס יד: 26). פרנציסקוס ראה בכך ציווי המכוון אליו באופן אישי. הוא לבש טוניקת קרעים וקשר סביב מותניו חבל. הוא החל להטיף לאורח חיים של פשטות ועוני מתוך מתן דוגמה אישית. תוך זמן קצר אסף סביבו מספר תלמידים וניסח עבור תלמידיו [[נזיר (נצרות)#תקנוני המנזרים|תקנון]] בסיסי, הוא [[התקנון המקורי]] (Regula primitive), המבוסס על ה[[אוונגליון|אוונגליונים]]. תקנון זה [[חיבור אבוד|אבד]] ולא הגיע בשלמותו לידינו, ידוע כי היה מושתת על שני עקרונות בולטים; האחד, כפיפות מוחלטת לאפיפיור והשנייה התמסרות מוחלטת לחיי העוני. בשנת 1209 הלך ל[[רומא]] יחד עם תלמידיו על מנת לקבל את אישור האפיפיור [[אינוקנטיוס השלישי]].

פרנציסקוס נמנע מלהחמיר עם תלמידיו אמנםאולם לא כך היה בשאלת העוני. בהשראת הכתוב ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]], הטיף פרנציסקוס לעוני מוחלט ודרש זאת אף מתלמידיו הן כיחידים והן כקולקטיב. נאסר עליהם לקבל תרומות מעבר לצורכי היום והם חיו מעמל כפיהם או מנדבות המאמינים. מתוך תפיסת עולם זו, המעלה על נס את עקרון העוני המוחלט, התחתן פרנציסקוס בנישואים מיסטיים עם "גברת עוני". בכך, הנציח אידיאל זה.