היסטוריה של איראן – הבדלי גרסאות

ב[[ספטמבר]] [[1941]], בעקבות [[הפלישה הבריטית - סובייטית לאיראן]], התפטר רזה חאן שנתפס כתומך ב[[מדינות הציר]] והשלטון עבר לבנו [[מוחמד רזה שאה פהלווי]]. ב-[[1946]] עזבו הצבאות הזרים את המדינה, ומוחמד רזה שאה פהלווי שלט במדינה 38 שנה עד [[המהפכה האסלאמית]] של איראן בשנת [[1979]]. במשך תקופת שלטונו הוא נתן שליטה רבה לפרלמנט, דבר שהוביל לאי יציבות פנימית והלאמה של תעשיית הנפט ([[משבר אבדאן]]) בשנת [[1951]] על ידי [[ראש ממשלת איראן|ראש הממשלה]] [[מוחמד מוסאדק]], שלימים ניסה לתפוס את השלטון ולכונן [[רפובליקה]], אולם השאה חזר לשלטון בתמיכה [[ארצות הברית|אמריקנית]] ו[[הממלכה המאוחדת|בריטית]]. ההתקרבות לארצות הברית השפיעה על המדינה בצורת רפורמות ליברליות בתחומים שונים, והדבר גרם להתרחקותן של הקבוצותקבוצות אסלאמיות, והגלייתו של [[רוחאללה ח'ומייני]] בשנת [[1964]]. כישלון הרפורמות הכלכליות, מחאה דתית רחבה, והתנגדות פוליטית למאפייני שלטונו של השאה ולתוכניותיו הביאה לעוינות של חלקים נרחבים בעם כלפיו.