ישיבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הסרת קישורים עודפים |
Shlomotiko (שיחה | תרומות) |
||
שורה 66:
===הישיבה בארץ ישראל בדורות האחרונים===
====ישיבות
1850- עץ חיים הכללית
1884 - פרי עץ חיים
1885 - ישיבת מאה שערים
1886 - חיי עולם הכללית
1887 - תורת חיים הכללית
1895 - אוהל משה
1900 -בית המוסר 'אור חדש'
1907 - שער השמים
1907 - בית אל
1912 - אוהל תורה
1912 - הר ציון - בתי מחסה
1923 - פורת יוסף
'''ישיבות גבוהות בישוב החדש בתקופת המנדט ושנת היווסדן'''
1912 - 'תומכי תמימים' חב"ד, חברון.
1924 –ישיבת סלבודקה בחברון – 150 תלמיד. ר' נתן צבי פינקל, ר' יחזקאל סרנא.
1924 - ישיבת מרכז הרב, הרב קוק, ירושלים.
1925 – ישיבת 'שפת אמת' ירושלים, רמ"מ כשר.
1928 - ישיבת לומז'א - פתח תקוה: ר' יחיאל מיכל גורדון, ר' אליהו דושניצר.
1929 - ישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק - תל אביב: ר' הלל ויטקינד, ר' אהרן ויינשטיין.
1932 – ישיבת חידושי הרי"ם תל אביב
1933 - ישיבת 'בית יוסף' - בני ברק: ר' מתתיהו שטיגל.
1938 – ישיבת 'אחי תמימים' חב"ד, תל אביב
1942 - ישיבת 'כנסת בית יצחק' קמניץ - ירושלים.
1942 - ישיבת סלונים - רמת גן, ר' שבתי יגל, ר' צבי מרקוביץ.
1942 - ישיבת 'קלצק' רחובות, הרב צבי יהודה מלצר.
1944 – ישיבת פוניבז' - בני ברק - הרב כהנמן.
1946 - ישיבת מיר - ירושלים: ר' אליעזר יהודה פינקל, ר' חיים שמואלביץ.
1948 - ישיבת סלובודקה - בני ברק: ר' אייזיק שר, ר' מרדכי שולמן.
'''ישיבות לצעירים ('ישיבות קטנות') בתקופת המנדט ושנת ייסודן:'''
1927 - 'תפארת ישראל' - חיפה. ביוזמת ה'סבא' מסלבודקה. ר' מאיר רובמן.
1917 - 'אור זורח' ביפו, ר' זרח ברנט.
1930 - שערי תורה' ביפו, ר' ישראל איסר שפירא.
1934 - 'תפארת צבי' - ירושלים. יחזקאל פרצוביץ ור' מיכל שלפוברסקי. שמשה כישיבה לצעירים של חברון. נסגרה בשנות ה-80.
1935 - תפארת ציון' - בני ברק.מיסודו של ה'חזון איש', נסגרה בשנות ה-60.
1938 - 'הישוב החדש' (ישיבת הרב עמיאל) – תל אביב.
1942 - אור ישראל' - פתח תקוה. ר' יעקב ניימן, שימשה כעתודה קבועה לישיבת פוניבז'.
1942 - קול תורה' – ירושלים. הישיבה ה'ייקית' מיסודם של ר' יחיאל מיכל שלזינגר, ר' יונה מרצבך ור' ברוך קונשטדט.
1946 - 'חפץ חיים' - כפר סבא, נוסדה על ידי צעירי אגו"י, ר' אהרן לייב שטיינמן, נסגרה בשנות החמישים.
1946 - ישיבת 'פליטת סופרים' תל אביב, לנוער פליטי שואה.
'''<nowiki/>'כוללים' ליטאיים ראשונים:'''
1931 - 'היכל התלמוד' בתל אביב, ר' טוביה לסיצין ור' יוסף פרבר.
1933 - 'אהל תורה' מיסודו של הרב הרצוג - ירושלים.
1936 – 'תורת ארץ ישראל' פתח תקוה, ר' יצחק כץ.
1942 - 'חזון איש' – בני ברק.
יש לציין כי לא תמיד היתה זו 'ישיבה לצעירים' או 'ישיבה גבוהה' באופן עקבי, כמו כן בחלקן נהגו לימודי חול ובחלקן לא. כללית, הרשומות ההיסטוריות השונות מתקופות אלה אינן מלמדות על אופי הישיבה, תפקודה והשפעתה. לא כל מוסד שנשא את השם 'ישיבה' בתקופה זו ענה על ההגדרות של מוסד חינוכי פעיל ופורה. לעתים מדובר היה בגוף בלתי פעיל, או בהתארגנות כלשהי, בית כנסת או קהילה או קבוצת לומדים כזו או אחרת.
{{להשלים|נושא=יהדות}}
| |||