אדולף כרמיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
|||
שורה 6:
כרמיה נולד בשנת 1796 בעיירה [[נים (עיר)|נים]], במחוז גאר אשר בצרפת. מוצא משפחתו היה מ[[יהודי האפיפיור]] שישבו בעיר [[קרפנטרה (צרפת)|קרפנטרה]]. אביו היה סוחר ב[[משי]]. בתקופת הקיסרות של [[נפוליון בונפרטה|נפוליון]] למד [[משפטים]] ב[[פריז]], ובשנת [[1817]] שב לנים והחל לייצג קורבנות של רדיפה פוליטית ו[[אפליה]] דתית, במיוחד יהודים. כרמיה נמנה עם פעילי השמאל הצרפתי, ובהדרגה עלה מעמדו בחוגים ה[[ליברליזם|ליברליים]].
ב-[[1840]] פעל עם [[משה מונטיפיורי]] למען העצורים ב[[עלילת דם#עלילת דמשק|עלילת הדם בדמשק]]. ב-[[1842]] נבחר כציר בפרלמנט והיה לאחד הפעילים המרכזיים של [[אופוזיציה|אופוזיציית]] [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל]]. בהמשך הושם במאסר על פעילותו זו.
כרמיה היה פעיל מאד בנושא ביטול [[שבועת היהודים]], שבוטלה לבסוף ב-[[1846]].
בשנת [[1848]], לאחר שהודח המלך [[לואי פיליפ]] מכיסאו וקמה [[הרפובליקה הצרפתית השנייה|הרפובליקה השנייה]], התמנה כרמיה לשר ה[[משפטים]] הצרפתי.
ב-[[1860]] נמנה עם מייסדי חברת '''[[כל ישראל חברים]]''' (אליאנס) שמטרתה הייתה עזרה ליהודים שהופלו על רקע דתי ונפגעו זכויות האזרח שלהם. כרמיה החזיק בתפקיד נשיא החברה עד מותו. במסגרת תפקיד זה עבר כרמיה בארצות [[אירופה]] ופעל למען הענקת [[שוויון זכויות]] ליהודים.
ב-[[1870]], לאחר נפילת [[נפוליאון השלישי]], התמנה שוב לשר המשפטים. בכהונה זו ביטל את [[עונש מוות|עונש המוות]] למתנגדים פוליטיים, וביטל את ה[[עבדות]] ב[[קולוניאליזם|קולוניות]]. באותה שנה קיבלו [[יהדות אלג'יריה|יהודי אלג'יריה]] אזרחות צרפתית על-פי חוק חדש ביוזמתו, שקיבל את השם "'''[[פקודת כרמיה]]'''". כרמיה נבחר כסנטור לכל חייו ובכך סיים את חייו הפוליטיים. במהלך חייו כיהן כנשיא המועצה המרכזית של יהודי צרפת. למרות יחסו הקרוב ליהודים והפעולות הרבות שנקט למענם, כרמיה נחשב ליהודי [[מתבולל]] ובניו התנצרו.
כרמיה היה פעיל ב[[הבונים החופשיים|בונים החופשיים]] של צרפת, ביצע רפורמות, הקים את ההנהגה הארצית והיה בעל דרגה של "Souverain Grand Commandeur" במועצה הצרפתית העליונה.
שורה 21:
==לקריאה נוספת==
* מיכאל אביטבול, '''תולדות האנטישמיות מכרמיה לפטן''': אנטישמיות באלג'יריה הקולניאלית 1870–1940, הוצאת [[מרכז זלמן שזר]] 1994
* דב קסלמן, '''לוחם החופש היהודי מפריז''', 'סגולה' מגזין ישראלי להיסטוריה, 23 25 2012
* יואל בן בנימין עלק, '''חיי כרמיה''', נדפס בממל, 1882
| |||