ויקיפדיה

קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 29:
[[פרעוני מצרים#השושלת ה-18|פרעוני השושלת ה-18]]‬ ערכו מספר מסעות מלחמה בלבנט.{{הערה|שם=hebrewRTL-c|פולוצקי, עמ' 17.}} המקורות המצרים לא מספקים מידע מדויק באשר להתרחשויות הפוליטיות ערב מסעו של תחותמס ל[[תל מגידו|מגידו]]. כל שידוע הוא, כי ככל הנראה לאחר עלייתו לשלטון של תחותמס השלישי, החליטו מספר ערי-מדינה בכנען וב[[הסהר הפורה|סהר הפורה]] [[מרד|למרוד]] במצרים ויצרו ברית נגדה בראשות מלך קדש אשר על נהר האורונטס. אל אותה הברית הצטרף גם מלך מגידו, אשר עירו המבוצרת שלטה על [[דרך הים]] שעברה בסמוך. למרות שהטקסט המצרי אינו מפרט את גודל ה[[צבא]] של המורדים, [[מחקר|חוקרים]] משערים כי גודלו הגיע לכדי 10,000 - 15,000 [[חייל]]ים, אשר כללו [[חיל רגלים]] ו[[מרכבה (רכב)|מרכבות]].{{הערה|1=Pritchard, עמ' 235-236.}}{{הערה|שם=קרבות מגידו|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. [[2002]], p.17. {{ISBN|978-0472067398}}.}}
 
בשנת 22 למלכו, גייס תחותמס בין צבא בין 10,000 ל-20,000 חיילים אשר כלל חיל רגלים ומרכבות, וביום ה-25 של החודש הרביעי של העונה השנייה{{הערה|שם=hebrewRTL-d|לאחר המרה מלוח השנה המצרי ל[[הלוח הגרגוריאני|גרגוריאני]] המסע לעבר כנען החל ב-3 במאי.}} יצא למסע מלחמה נגד ברית המלכים המורדים. צבאו יצא מ[[מבצר|מצודת]] [[גבול]] בשם ת'ארו, בחלקה המזרחי של [[הדלתא של הנילוס|דלתת הנילוס]], ולאחר עשרה ימי צעידה הגיע ל[[עזה]].{{הערה|שם=hebrewRTL-e|12 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}} למחרת המשיכו למקום הנקרא [[יחם]] (חורבת ימה בתחומי ה[[מועצה מקומית|מועצה המקומית]] [[זמר (יישוב)|זמר]] בצפון [[השרון]]), לשם הגיעו כעבור 11 ימי צעידה נוספים.{{הערה|שם=hebrewRTL-f|2423 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}}{{הערה|שם=hebrewRTL-g|לדיון מקיף על זיהוי הדרכים הנידונות, ותחנות העצירה ראה פולוצקי עמ' 19 ואילך, ויוחנן אהרוני, עמ' 125-127.}}{{הערה|שם=hebrewRTL-h|[[יהודה ואלך]], '''אתרי קרבות בארץ ישראל''', [[הוצאת כרטא]], [[ירושלים]], 2000, עמ' 161-162.}}{{הערה|שם=hebrewRTL-i|[http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/texts/the_battle_of_megiddo.htm תרגום תיאור הקרב מהכתובת במקדש אמון בכרנך], באתר קיבוץ רשפים.}}
 
חוקרים נדרשו לפתרון סוגיית הזמן אשר נדרשה לצבא מצרים לגמוע את המרחק שבין עזה ליחם העומד על 128 ק"מ, כמחצית מהמרחק בין ת'ארו לעזה (240 ק"מ). על פי המקורות המצרים נדרשו לצבאו של תחותמס 11 ימים על מנת לגמוע כמחצית מהמרחק אשר גמעו עם צאתם לכיוון עזה בעשרה ימים. סוגיה זאת ניתן להסביר על ידי "התעכבותו" של תחותמס בהכנעת ערים כנעניות אחרות באזור, דוגמת [[תל גזר|גזר]] ו[[יפו]].{{הערה|שם=קרבות מגידו}}
שורה 41:
אך תחותמס בחר בדרך השלישית והמרכזית שעברה ב[[נחל עירון]]. דרך זאת, אשר הובילה ישירות למגידו נחשבה לקצרה יותר, אך גם למסוכנת יותר, היות שהייתה צרה מאוד ולא אפשרה את התפרסות הצבא המצרי. תחותמס הניח כי אם שרי המלחמה שלו העדיפו לבחור את אחת משתי הדרכים המוזכרות לעיל, בוודאי יניחו זאת גם אויביו ויציבו בפתחן את צבאם כנגדו. לכן בתקווה ש[[יחידות צבאיות|כוחות]] הברית לא יצפו לו בחר בנתיב המרכזי.{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, p.18. {{ISBN|978-0472067398}}.}}
 
שלושה ימים לאחר שהגיע ליחם, יצא [[צבא מצרים העתיקה|הצבא המצרי]] צפונה לעבר מגידו.{{הערה|שם=hebrewRTL-j|2725 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}} ב"עַרוּנַה" (תל ערה) שנמצאה בנחל עירון נתקלו המצרים בכוח קטן של מורדים, ולאחרובתום עימות קצר המשיכוחנה הצבא המצרי, ככל הנראה, בערונה למשך לילה{{הערה|כך ניתן להסביר את פער הימים המצוין בכתובת המצרית שנחקקה על גבי מקדש אמון בכרנך.}}. למחרת{{הערה|26 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}} המשיך הצבא המצרי להתקדם במעבר הצר שבנחל עירון. התנועה בנחל הצר ערכה זמן רב, שכן בהגיעם לאזור [[נחל קיני]], שבפתח נחל עירון, השעה הייתה 13:00.{{הערה|שם=hebrewRTL-k|בכתובת שנחקקה על גבי מקדש אמון בכרנך מתוארת השעה בה הגיע צבא מצרים לנחל קיני בתור '''השעה השביעית'''.}} תחותמס הורה על הקמת [[בסיס צבאי|מחנה]] והכין את צבאו לקראת הקרב למחרת בבוקר.{{הערה|שם=hebrewRTL-i}}{{הערה|שם=hebrewRTL-l|29 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}}
 
בבוקר למחרת{{הערה|שם=hebrewRTL-l|27 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}} נערכו המצרים ל[[התקפה (צורת קרב)|התקפה]] על מגידו.{{הערה|שם=hebrewRTL-h}}{{הערה|שם=hebrewRTL-m|יובל גדות, דוד אילן, אלי ינאי, יותם סופר, '''שתי מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ליד תל ערה''', [[קדמוניות]], 137, ,2009, עמוד 26.}}{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, p.19. {{ISBN|978-0472067398}}.}}
 
==מהלך הקרב==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קרב_מגידו_(המאה_ה-15_לפנה%22ס)"