ישכר דב רוקח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, פחות שייך לפתיח, סקריפט החלפות ()
שורה 18:
|ילדים=הרב [[אהרן מרדכי רוקח]]
}}
הרב '''ישכר דב רוֹקֵחַ''' (השני) (נולד ב[[ח' בשבט]] [[ה'תש"ח]], [[19 בינואר]] [[1948]]) הוא ה[[אדמו"ר]] [[חסידות בעלז|מבעלזא]] משנת [[ה'תשכ"ו]] ([[1966]]) והחמישי בשושלת חסידות זו. חבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. מונה לאדמו"ר בגיל 18,. בהנהגתוהוא התגבשההוביל חסידותשינויים בעלזאבחסידות לאחת החסידות הגדולות בישראל, הוביל בה שינוייםבעלז וביסס את מוסדותיה. בנו היחיד הוא הרב [[אהרן מרדכי רוקח]].
 
== ביוגרפיה ==
===ילדותו===
נולד ב[[תל אביב]] לרב [[מרדכי רוקח]] מ[[בילגוריי]], ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הוא אחיין של רבי [[אהרן רוקח]], ה[[אדמו"ר]] מבעלזא הקודם. כשהיה בן שנתיים התייתם מאביו והוא גדל והתחנך בצל דודו האמור.
 
לאחר פטירת דודו בשנת [[תשי"ז]] ללא צאצאים, החליטו ראשי החסידות להמתין לילד, שהיה בן תשע בלבד, עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "ה[[ינוקא]]" וחינוכו הוטל על כמה מזקני החסידים.
 
ב[[בר מצווה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי [[יהדות חרדית|חרדים]], ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]] ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דב בריש ווידנפלד]].
שורה 34:
למרות מחלוקת בנושא בין החסידים, הוכתר ה"ינוקא" במפתיע בליל [[י"ב בתמוז]] [[ה'תשכ"ו]] ([[30 ביוני]] [[1966]]), בגיל 18 בלבד, באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזא. ההכרעה לבצע את ההכתרה התקבלה בהנחיית אבי חותנו האדמו"ר רבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויזניץ]], האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] ורבנים נוספים{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|"הינוקא מבלז" הוכתר במפתיע כאדמו"ר|1966/07/01|00105}}.}}.
 
ההכתרה נערכה בהשתתפות חסידים רבים ובחורי ה[[ישיבת בעלז|ישיבה של החסידות]] על קבר דודו, הרבי הקודם, ב[[הר המנוחות]] בירושלים. במעמד הוקרא "כתב הכתרה" ("קאנוסעס" בעגה החסידית), וזקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש רבי יצחק רובין מ[[חסידות רופשיץ#סוקולוב|יברוב]] הגישו לו "[[קוויטל]]אך". בליל השבת הראשונה לכהונתו, [[שבת נחמו]], ערך האדמו"ר את ה"[[טיש]]" הראשון בפני אלפי חסידים{{מקור}}, בהיכל בית המדרש של הישיבה ברחוב אגריפס בירושלים.
 
קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את מינויו כאדמו"ר פרשה מחסידות בעלז, וכונתה בחסידות "המורדים". במשך השנים קיבלו חלקם את מרותו של בן-דודו, רבי [[יהושע רוקח (בני ברק)|יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה|מחנובקה]].
שורה 40:
לאחר הכתרתו התגורר האדמו"ר ברחוב גשר החיים בשכונת [[מקור ברוך]] שב[[ירושלים]], בקרבת ישיבת בעלזא. לאחר בניית [[קריית בעלז]] עבר להתגורר בשכונה החדשה, ובהמשך נכנס להתגורר בבית הצמוד ל[[מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז|בית הכנסת של החסידות]]. בבית קיים בית כנסת פרטי שבו מתפלל האדמו"ר ב[[ימי חול|ימות החול]] וכן [[מקווה]] פרטי וחדרי קבלת קהל. בקומה התחתונה אולם המכונה "דער גרויסע שטוב" (החדר הגדול) שבו הוא מנהל את הטישים.
 
לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר ב[[אירופה]] ו[[צפון אמריקה]].
 
במשך תקופה ממושכת למד [[קבלה]] בכל יום שישי אצל הרב [[מרדכי שרעבי]] עם קבוצת רבנים, בהם הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|1=ספר "מלך ביופיו" על הרב עובדיה יוסף, שער י"ב, תורת הסוד, בפסקה "הכל בהצנע לכת".}}.
שורה 47:
למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך [[ילד]]ים, עד לשנת [[תשל"ו]] ([[1975]]), אז נולד בנו היחיד הרב אהרן מרדכי רוקח. אהרן מרדכי נשא לאישה את שרה לאה בת הרב [[שמעון למברגר]], האדמו"ר מ[[חסידות מאקווא|מאקווא]], בשנת 1993. שמחת הנישואין נערכה באוהל ענק בהשתתפות רבבות חוגגים מחצרות בעלז, ויז'ניץ ומאקווא.
 
ב[[מאי]] [[2013]] נישא נכדו הבכור שלום רוקח בחתונת ענק שכללה רבבות חסידים ורבנים מחוגים שונים{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|חתונת העשור בבעלז: האדמו"ר הוא האבא של כולנו|4382968|22 במאי 2013}}}} האירוע הוכתר כ"חתונה החרדית הגדולה בהיסטוריה" {{הערה|חיים זיכרמן, שחור כחול לבן : מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, 2014. עמוד: 35}}.
 
== הנהגתו ==
שורה 58:
בהנהגת האדמו"ר פתחו אנשי החסידות מוסדות וארגונים עבור [[חזרה בתשובה|חוזרים בתשובה]], בהם ישיבת "תורה ואמונה" וארגון "[[צוהר (ארגון קירוב)|צוהר]]", פעילות שלא הייתה מקובלת אז בקרב רוב החסידויות. בקרב חסידי בעלז ישנם בעלי תשובה רבים המתערים בחסידות.
 
רבי ישכר דב יזם את בניית [[קריית בעלז]] (שכונת מגורים לחסידי בעלז) וכן את [[מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז|בית המדרש הגדול של החסידות]] בקריה. ביזמתו והכוונתו פתחו אנשי החסידות מוסדות וארגונים רבים, כמו "[[עזרה למרפא]]", "אהבת חסד" ועוד. הוא תומך בשימוש באמצעים פדגוגים מודרניים, וכן בהתייעצות ובשליחה לפסיכולוגים.
 
הרב רוקח ביצע מספר שינויים במנהגי החסידות, בהם מספר שינויים דקדוקיים בנוסח התפילה. כמו כן הרחיב את מקומה של השירה בחסידות, שהיה מצומצם קודם לכן{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=22&topic_id=2745039&whichpage=1&forum_id=21079 ראיון עם ירמיה דמן].}}. הוא יזם את הקמת מקהלת חסידי בעלזא, עודד אברכים מוזיקליים מהחסידות להלחין ניגונים, ואף הלחין בעצמו מספר ניגונים, בהם "יהי החודש" ו"וחסד ה'"{{הערה|1=[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=759797&sid=826d0f228343042bac780ae4a8f38992#p759797 רשימה מליאה של ניגוניו], בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".}}{{הערה|1=חיים ברקוביץ, [http://ladaat.info/article.aspx?artid=4923 הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצווה], ט' באדר תשע"ג, באתר לדעת}}.
שורה 64:
השקפתו הפוליטית נוטה ל[[שמאל בישראל|שמאל]]{{הערה|[http://www.ranaz.co.il/articles/article3741_19920922.asp הרבי מבעלז תומך בהחזרת הגולן תמורת שלום עם סוריה]. אתר נח זבולוני.}}, כך למשל תמך ב[[הסכמי אוסלו]] ובפינוי [[גוש קטיף]] אך כדי לא לפגוע ברב [[עובדיה יוסף]] הורה לחה"כ [[ישראל אייכלר]] להימנע בהצבעה{{מקור}}.
 
החל מאמצע [[העשור הראשון של המאה ה-21]] עם התחזקות מעמדו בעולם החרדי, פועלפעל לפשר במחלוקות בציבור החרדי., ביניהםבהן חילוקי דעות שנוצרו בין [[מפלגת ש"ס|שס]] והרב [[עובדיה יוסף]] ל[[יהדות התורה]] ומתיחויות שנוצרו בתוך יהדות התורה בין דגל התורה ואגודת ישראל. היה פעיל בהחזרתו של גיסו הרב [[ישראל הגר]] לחיק חסידות ויז'ניץ{{הערה|{{nrg|שלמה צזנה|החליף יורש|243/402|3 בפברואר 2002|archive|}}}}.
 
==קישורים חיצוניים==