Escherichia coli – הבדלי גרסאות

שמו ניתן לו על שם האיש שגילה אותו - תיאודור אשריך (Theodor Escherich) ב-[[1885]]. מבחינה [[מיון עולם הטבע|טקסונומית]] משתייך E.coli למשפחת Enterobacteriaceae. החיידק משמש כ[[אורגניזם מודל]] ב[[ביולוגיה]] ותגליות ביולוגיות רבות התגלו כתוצאה ממחקר ב-E.coli. ה[[גנום]] של מספר זנים של החיידק רוצף במלואו.

 

מספר חיידקי ה-''E. coli'' ב[[צואה]] של [[אדם]] הוא כ-{{SN||11}}-{{SN||13}} בממוצע לגרם. החיידקים הדומים להם החיים ב[[קרקע|אדמה]] או ב[[צומח|צמחים]] נבולים, ידועים יחד כ[[קוליפורם|קוליפורמים]] (המילה נגזרת מ"דומים לקולי"). טכנית, הקוליפורמים הם כל החיידקים ה[[צביעת גרם|גרם שליליים]] בצורת [[מתג (ביולוגיה)|מתג]], המתאפיינים ביכולת הפקת אנרגיה על ידי [[נשימה תאית]] ([[אל-אווירני#חמש קבוצות|אל-אווירנים פקולטטיביים]]), בכך שאינם יוצרים [[נבג]]ים וב[[תסיסה|התססת]] [[לקטוז]] תוך 48 שעות ב[[טמפרטורה]] של 35 [[מעלות צלזיוס]].

 

''E.coli'' חי עם האדם ביחסי [[אנדוסימביוזה]] הדוקים. החיידק זוכה ל[[מזון]], הגנה וטמפרטורה קבועה של 37 מעלות צלזיוס (הטמפרטורה האופטימלית לגדילתו); הוא מתחרה עם חיידקים אחרים, חלקם [[פתוגניות|פתוגניים]], על המזון ומקטין בכך את קצב גדילת אוכלוסייתם; בנוסף מפריש החיידק [[אנזים|אנזימי]] [[עיכול]] המעכלים רכיבים תזונתיים שהאדם אינו מסוגל לעכל בעצמו.

 

בתחומים של [[טיהור מים]] וטיפול בשפכים, שנים רבות משתמשים ב-E.coli לזיהוי רמת הזיהום של המים על פי כמות הצואה שהם מכילים. הסיבה לשימוש בקוליפורמים היא כמותם הרבה בגוף האדם, לעומת חיידקים פתוגניים כגון [[salmonella|סלמונלה]]. בנוסף, במצבו הרגיל ה-E.coli אינו מזיק ולכן השימוש בו במעבדה בטוח יחסית. החסרון בשימוש זה הוא שפרט להמצאו בצואה, E.coli יכול לגדול בשפע גם במקומות נוספים, כגון מפעלים לייצור [[נייר]].

 

קיימים שלושה תרחישים שבהם E.coli יכול להיות גורם למחלה: