לורן קבילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Talbaum (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Talbaum (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 42:
 
בסוף נובמבר קבילה מונה להיות שר החוץ ושגריר בטנזניה, קניה ואוגנדה. בזמן שהיה בתפקיד הוא התמקם בקיגומה (Kigoma) עם המפקדים הכפופים לו, וכיוון את רוב כוחות המרד לצד האחר של אגם טאנגנייקה ( Lake Tanganyika ) בקונגו.
 
[[קובץ:DRC group 3part.jpg|ממוזער|מפת קונגו.]]
ב24 באפריל, 1965 הוא מונה להיות סגן נשיא של המועצה העליונה של המהפכה (Supreme Council of the Revolution).
 
שורה 49:
לאחר הכניעה, רבים שיערו כי לורן קבילה עדיין לא הוכיח את עצמו כמנהיג יעיל. עקב הביקורות, הוא חזר לבסיס בכך שלקח שיעורי פוליטיקה וחינוך בסין ב1966. לאחר החזרה שלו לקונגו הוא חשב על דרכים ליישם את מה שלמד, ובדצמבר 1967 – הקים תנועה מורדת עצמאית וחדשה: המפלגה של המהפכה הפופולרית ((the Party of the Popular Revolution (PPR). תנועת הPPR חטפה אירופאי אחד ושלושה סטודנטים אמריקאים. עקב כך טנזניה משכה את המימון שלה לתנועה של קבילה, וראש הממשלה מובוטו תקף בחוזקה יעדים רגישים של התנועה, וגרם לקריסת "עמוד השדרה" הצבאי של התנועה. תנועת הPPR לא הצליחה להתרחב מעבר לגבולותיה המקוריים , והמוניטין שלה נשאר מקומי ולא ארצי.
 
עקב הכישלון של תנועת הPPR, קבילה התיישב בדאר אס-סלאם שבטנזניה,והקים שם משפחה חדשה. נולדו לו תאומים ב1971 שאחד מהם הוא ג'וזף קבילה (Joseph kabila) -שעתיד להנהיג את המדינה אחריו. בשנה זו מובוטו , ראש ממשלת הדמוקרטיה הרפובליקנית של קונגו,שינה שם המדינה לזאיר (Zaire).[[קובץ:DRC group 3part.jpg|ממוזער|מפת קונגו.]]בשנות ה70 המאוחרות, תנועת הPPR זוהתה בעיקר בהקשר של מאבקים פוליטיים מל הדיקטטורה של מובוטו, ראש הממשלה, אך התנועה נחלשה עם השנים. בשנת 1988 הגיעה לסיומה הפעילות של התנועה המורדת (PPR) בהנהגתו והקמתו של קבילה עקב אותה היחלשות עם השנים. עוד נטען כי קבילה נעלם ונהרג. ברם, נמצא כי בתקופה זו קבילה יצר קשרים אישיים חשובים עם [[יוורי מוסווני|יוורי מוסאווני]] (Yoweri Museveni), הנשיא העתידי של אוגנדה, ועם [[פול קגאמה]] (Paul Kagame) הנשיא העתידי של רואנדה. בעזרת קשרים אלו, קבילה קיבל תמיכה ממוסוואני וקגאמה והקים את תנועת האיחוד של הכוחות הדמוקרטיים של החירות - Aliance of Democratic Forces of Liberation, (ר"ת: ADFL). בתנועה זו היו חברים גם :[[נגנדו קיסאסה|אנגנדו קיסאסה]] (Ngandu Kisase) - מצביא ותיק מתקופת השלטון של לומומבה (היה ראש ממשלה בעבר), מסאו נינדגה (Massassu Nindaga) ודאוגראטיס בואגרה (Deogratias Bugera) שהיו מזוהים עם רואנדה, גם בשורשיהם וגם בשאיפותם הפוליטיות.
 
בשנות ה70 המאוחרות, תנועת הPPR זוהתה בעיקר בהקשר של מאבקים פוליטיים מל הדיקטטורה של מובוטו, ראש הממשלה, אך התנועה נחלשה עם השנים. בשנת 1988 הגיעה לסיומה הפעילות של התנועה המורדת (PPR) בהנהגתו והקמתו של קבילה עקב אותה היחלשות עם השנים. עוד נטען כי קבילה נעלם ונהרג. ברם, נמצא כי בתקופה זו קבילה יצר קשרים אישיים חשובים עם [[יוורי מוסווני|יוורי מוסאווני]] (Yoweri Museveni), הנשיא העתידי של אוגנדה, ועם [[פול קגאמה]] (Paul Kagame) הנשיא העתידי של רואנדה. בעזרת קשרים אלו, קבילה קיבל תמיכה ממוסוואני וקגאמה והקים את תנועת האיחוד של הכוחות הדמוקרטיים של החירות - Aliance of Democratic Forces of Liberation, (ר"ת: ADFL). בתנועה זו היו חברים גם :[[נגנדו קיסאסה|אנגנדו קיסאסה]] (Ngandu Kisase) - מצביא ותיק מתקופת השלטון של לומומבה (היה ראש ממשלה בעבר), מסאו נינדגה (Massassu Nindaga) ודאוגראטיס בואגרה (Deogratias Bugera) שהיו מזוהים עם רואנדה, גם בשורשיהם וגם בשאיפותם הפוליטיות.
 
ב31 באוקטובר 1996, הכוחות של הברית הזו, יחד עם תמיכה מאסיבית של כוחות צבאיים מרואנדה ואוגנדה תקפו את בוקאבו (Bukavu) וגומה (Guma) -הערים המזרחיות ביותר בארץ, הגובלות עם רואנדה ואוגנדה. תקיפה זו סימנה את תחילת סופו של המסע הארוך של קבילה בדרך לנשיאות.