אינדירה גנדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים, ניסוח
שורה 3:
|תמונה=
}}
'''אינדירה פריאדרשיני גנדי''' (ב[[אנגלית]] ו[[הינדית]]: '''इंदिरा प्रियदर्शिनी गांधी''' '''Indirā Priyadarśinī Gāndhī''' {{שמע|קובץ=Hi-IndiraGandhi.ogg}}; נולדה בשם '''אינדירה נהרו'''; [[19 בנובמבר]] [[1917]] - [[31 באוקטובר]] [[1984]]), הייתה [[פוליטיקאי]]ת [[הודו|הודית]], מנהיגת מפלגת [[הקונגרס הלאומי ההודי]], [[ראש ממשלת הודו]] בין השנים [[1966]]–[[1977]] ובין [[1980]]–[[1984]]–1984. ושרת ההגנה ההודית.
 
==ביוגרפיה==
שורה 10:
למדה באוניברסיטאות ויסווה-בהרטי שבהודו ו[[אוניברסיטת אוקספורד|אוקספורד]] ב[[אנגליה]].
 
שירתה כראש ממשלה 3 תקופות כהונה רצופות מטעם מפלגת [[הקונגרס הלאומי ההודי]], בשנים [[1966]] עד [[1977]] ואחר כך בין השנים [[1980]] עד [[1984]]. ב-[[1975]] הואשמה ב[[שחיתות]] בבחירות, ומעמדה התדרדר. בעקבות זאת הוכרז מצב חירום לאומי והורחבו מאד סמכויות הממשלה. בבחירות [[1977]] הביס אותה [[מוררג'י דסאי]], אולם היא חזרה לשלטון ב-[[1980]]. גנדי הידקה את יחסי הודו-[[ברית המועצות]], סירבה לכונן [[יחסים דיפלומטיים]] עם [[ישראל]] וב-1980 העניקה הכרה דיפלומטית ל[[אש"ף]].
 
ביוני [[1984]] השתלטו אנשי התנועה הלאומית ה[[סיקהיזם|סיקית]], שדרשו [[אוטונומיה]] פוליטית ודתית רבה יותר לאזור [[פונג'ב]], על [[מקדש הזהב]] ב[[אמריטסר]]. אינדירה גנדי נתנה הוראה לצבאה להסתער בכח על המקדש ובמבצע, שנקרא "כוכב כחול", נהרגו 492 אזרחים ו-83 חיילים והמקדש עצמו נפגע קשות. במהומות בימים שלאחר מכן נהרגו אלפי מפגינים. בשל החשש הכבד מהתנקשות בחייה מצד קיצוניים סיקים כתגובה על ההסתערות על המקדש, ביקשו מקורביה להרחיק ממעונה את כל שומרי ראשה בני הדת הסיקית. עם זאת, שני שומרי ראש סיקים ותיקים, ביקשו ממנה אישית להמשיך בתפקידם ונענו בחיוב. ב-[[31 באוקטובר]] [[1984]], בהיותה בתבגיל 66, בעת שיצאה ממעונה ב[[ניו דלהי]], [[רצח|נרצחה]] אינדירה גנדי ביריות אקדח על ידי שני שומרי הראש.
 
[[רצח פוליטי]] זה לא שם קץ לשושלת בני נהרו בראשות הממשלה של הודו ובנה הבכור '''[[רג'יב גנדי]]''', נכדו של נהרו, נבחר גם הוא לראשות הממשלה (ונרצח גם הוא, בשנת [[1991]]). במאי [[2004]] נבחרה '''[[סוניה גנדי]]''', אלמנתו של רג'יב (ממוצא איטלקי), לראשות הממשלה, אך היא הודיעה שהחליטה לוותר על התפקיד, על אף שנותרה יושבת ראש מפלגת [[הקונגרס הלאומי ההודי]].