יוסף זלצמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ clean up, replaced: בצעו ← ביצעו באמצעות AWB
שורה 7:
זלצמן נולד ב[[וורשה]] ב[[פולין]], בן למשפחה [[חסיד]]ית. בגיל 14 עבד כעוזר בחנות בדים גדולה ברחוב גנשה, שהיה אז מרכז מרכז המסחר היהודי בבדים. הוא לא אהב את חיי המסחר של היהודים ואת עבודתו, וחיפש דרך לבצע שינוי בחייו. בשנת 1904 פגש את [[יצחק טבנקין]]. הם היו מאורגנים בקבוצה שנקראה "פרחי ציון". באותה עת סבלו ישובי היהודים בפולין מפרעות והקבוצה, בה היה זלצמן פעיל מאד, ארגנה הגנה עצמית. ב-[[1905]] בעקבות פרוץ משבר בתנועה הציונית בעקבות [[תוכנית אוגנדה]] הם עזבו את הקבוצה וייסדו את מפלגת [[פועלי ציון]] בפולין. הקבוצה שמה דגש על הגשמה עצמית, [[עבודה עברית]] ו[[עלייה לארץ ישראל]].{{הערה|יצחק טבנקין, "יוסף זלצמן חמישים שנה להירצחו", עמ' 18-17}} בעת [[מהפכת 1905]] ברוסיה פרצו שביתות של פועלים ברחבי פולין. זלצמן היה פעיל מאד בארגון והקמת מטבחים זולים לקיום השובתים. את המזון השיגו על ידי החרמת מצרכים שנלקחו ממחסני סוחרים ומחסני ממשלה. במסגרת פעילותו להרחבת התנועה היה נוסע לעיירות שונות ומרוחקות. לפעמים נאסר בעיירות על פעילותו והצליח להשתחרר.{{הערה|יצחק יהלום שעוני, חבר ילדות של זלצמן מוורשה תושב מטולה, "יוסף זלצמן", עמ' 37-36}}
 
זלצמן היה חבר בארגון המלחמתי של מפלגת "[[פועלי ציון]]". במסגרת מאמצי המפלגה לגייס כספים, הם בצעוביצעו שוד של קופת תחנת הרכבת אוטווצק ליד ורשה. לאחר הפעולה נאסרו כל חברי המפלגה וכן זלצמן. הוא ישב בכלא בוורשה ולאחר מכן נשלח ל[[סיביר]], ממנה נמלט, הגיע לווינה וב-[[1907]] עלה משם לארץ ישראל.{{הערה|אלקנה סלוצקין, "יוסף זלצמן", עמ' 28-25}}
 
===בארץ ישראל===
שורה 35:
בשנת ה-50 לרציחתו, הוציאה קבוצת כנרת ביחד עם [[המרכז החקלאי]] ספרון קטן לזכרו. הספרון מרכז את זיכרונותיהם של חבריו ואנשי היישוב שפגשו בו והתרשמו מאישיותו. בין הכותבים בספרון נמנים [[יצחק טבנקין]], [[זלמן שזר]], [[רחל ינאית בן-צבי]], [[יצחק בן צבי]], [[בן ציון ישראלי]], [[אלכסנדר חשין]], [[אליהו גולומב]], [[יעקב יערי-פולסקין]] וחבריו הקרובים ביניהם אלקנה הורביץ ואליעזר סלוצקין. בספר הוכנס גם מכתב של זלצמן. במכתב מפציר זלצמן בחבריו בגולה לעלות לארץ ישראל ולחזק את הכוחות בה. תיאור זה של שכנוע לעלות לארץ ישראל עולה גם ממכתבים אחרים. זלצמן היה זה ששכנע את חבריו לפועלי ציון בוורשה, ביניהם טבנקין, לעלות אחריו לארץ ישראל.{{הערה|בארכיון קבוצת כנרת נמצאים כארבעים מכתבים שלו ששרדו. כולם נכתבו ביידיש.}}
 
מזיכרונותיהם עולה תמונה של בחור גבוה וחזק בעל אישיות קורנת ומשפיעה ואהוב על כולם. תיאור עיניו הכחולות הקורנות ויופיו, חוזר מספר פעמים. בזיכרונותיהם של רחל ינאית בן צבי ושל [[זלמן שזר]] עולה גם שהיו לו רגשות ל[[רחל המשוררת]].
 
בשנת 1938 בשנה ה-25 למותו כתבה מירה שפלן משוררת בת קבוצת כנרת שיר שנאמר לזכרו על קברו:
שורה 52:
 
==קברו של זלצמן==
'''קבר יוסף זלצמן''' הוא קבר בודד הנמצא ליד קבוצת כנרת, בצד ימין של תחילת דרך העפר המובילה מכביש הגישה לקבוצת כנרת ל[[ביתניה תחתית]]. זלצמן נקבר בנקודה בה ארבו לו הרוצחים. הרוצחים ארבו מאחורי שיחי [[שיזף מצוי]]. שיחים אלה נעקרו ובמקומם נשתל עץ [[קזוארינה]] לאחר שנה ניטעה במקום שדרה של עצי זית שנקראה "מדרון-זלצמן". קבר זה נשאר בודד. אנשי קבוצת כנרת נקברו ונקברים ב[[בית הקברות של כנרת]], המשמש את קבוצת כנרת ו[[כנרת (מושבה)|מושבת כנרת]].
 
על הקבר נמצא שבר עמוד עתיק, עליו חרותות המילים:{{ציטוט|תוכן= פ"נ יוסף בן לייב זלצמן מורשא. נרצח בים ב` כ"ד מרחשוון שנת את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה}}
שורה 88:
*[http://tomerpersico.com/2008/04/29/yosef-salzman-rip/ פ"נ יוסף בן ליב זלצמן מורשא] באתר לולאת האל
*מרטין בובר, [https://archive.org/stream/jiskoreinbuchdes00bube#page/150/mode/2up Jiskor: ein Buch des Gedenkens an gefallene Wächter und Arbeiter im Lande Israel] דמותו של יוסף זלצמן בעמ' 150–158
*[http://archive.org/stream/yizkortsumandene00chas#page/145/mode/2up ספר יזכור ביידיש]
 
==הערות שוליים==